כבר 12 יום בלי. וזה עדיין מחלים. עוד מעט אצטרך לעשות את זה שוב. אני מכורה שחיה בין הלכלוכים. מפחדת שאחרים יגלו. שיכעסו עליי ששוב נשברתי. כאילו שזה כל כך קל.
והם לא מבינים שזה קשה. קשה לי מאוד. כי בלי זה אני לא מרגישה חיה. אני מרגישה ריקה מבפנים. אני מנסה למלא את החלל הריק בדברים אחרים אבל רק זה עובד. ואני מפחדת שאשאר עם ההרגל הרע לנצח. אני רוצה להפסיק אבל אני גם רוצה להמשיך ולא לעצור. כל היום וכל הלילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
allyouneedislove