הבלוג של סבטימנסה להיות מי שאני. מנסה להאמין במי שאני. להיות רגועה ושמחה. יצאתי מבית מתעלל ושרדתי יפה. לוחמת ואוהבת מעל הכל. |
כינוי:
סבטי בת: 27
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
| 2/2015
עברה לי אובססיית ה"אני צריכה חבר"!!!!!!!!!!!!! :-)
אפרט על מספר דברים נחמדים שקרו לי השבוע, כאשר הראשון והחשוב ביותר:
עברה לי אובססיית ה"אני חייבת חבר"!!!
לא יודעת איך, או מתי. אבל בערך שלשום פתאום באה לי ההבנה הזאת -
נעלם לי הצורך המטורף הזה בחבר. וזה מדהים.
אני מרגישה כל-כך חופשייה.
כאילו, לפני שבוע עוד הייתי בקטע של "שיטט אני חייבת למצוא מישהו ליום האהבה" ואתמול אמרתי לחמישייה "וואלק, לכולכם יהיה עם מי להיות ביום האהבה חוץ ממני... קטעים! היי זה הפיצה שוקולד שלי שם?", פשוט ככה.
אם אני אנסה לתפוס את הרגע המדויק, אני חושבת שהשינוי התחיל בסוף-השבוע, או אולי בתחילתו? נראה לי שהייתי כל-כך עסוקה בענייני צבא (טלפונים לכל יחידה אפשרית, בעלה, וילדיה המואמצים) ובענייני המבחן במתמטיקה (שקיבלתי בו 89 בסוף, השבח לאל  ) ובענייני יציאות וחברים שפשוט נשכחה מליבי העובדה שאין לי חבר או שצריך להיות לי חבר. וכך נהיה הדבר.
אני לבד ואני בסדר עם זה. בסדר גמור אפילו. זאת כזאת תחושה מעיקה, הצורך הזה במשהו שאתה לא יודע מתי הוא יגיע.
וזה נפלא שזה נעלם עכשיו. 
דברים נוספים אחרים:
* יצאנו אתמול החמישייה למקס-ברנר והיה כיף חיים, צחקתי המון ודיברתי קצת עם טל ("טללל אני אוהבת אותך!" "כן? גם אני! לא אמרת לי את זה הרבה זמן!", איזה ילד מתוק  ) ורצתי וקפצתי וטיפסתי על פירמידות חבלים ושרתי עם דרורי ופשוט הוצאתי אנרגיות בקטע מטורף, שחרור מוחלט של אנרגיות (פיזי כפסיכולוגי, הא?). ממש נהניתי והייתי צריכה את זה כל-כך.
* 89 במבחן במתמטיקה שלא למדתי אליו בכלל, גאה בעצמי. 
* גדלו לי הציצים (אבל עליתי במשקל. אז אני לא יודעת מה הולך. לנסות להרזות? לא להרזות? אעע! איפה יש אוכל מנחם כשצריך אותו?! )
* היום דיברתי עם נדב, שיחה קצרה של דקה, ריקה לחלוטין משנאת-אקסים, גלגולי-עיניים או רגשות. הרגשתי שאני מדברת סתם עם בחור אקראי שפעם הייתי קשורה אליו ושחייב גילוח, וזה טוב, כי לפני חודש אם לא פחות בהיתי בו קצת באיזה טקס שכבתי. אז גם זה נפלא. שחרור נוסף, הפעם ממנו.
* הייתי עם דני בתל-אביב ביום שני, היה ממש מצחיק ונחמד ועל הדרך לקחתי את המשכורת שלי מדצמבר של 351 שקלים במזומן.
* באופן רשמי שמעתי את כל השירים של הוליווד אנדד, מתוך 70 שלהם יש לי 27. כמו-כן עשיתי מחיקה גדולה של שירים שאני לא אוהבת, מחקתי משהו כמו 60 שירים ועכשיו יותר רגוע לי בפלאפון.
* עליתי 2 קילו בערך, זה לא דבר טוב, אבל זה הגיוני בהתחשב בעובדה שבשבועיים האחרונים טחנתי את החיים שלי בקטע אחר + לא עשיתי ספורט בכלל במשך חודש בערך. מעכשיו חוזרת לאכול כמו בן-אדם ולא כמו בהמה ואתחיל לעשות קצת סקווטים כל ערב. אני אחזור למשקל הרגיל in no time, נכון?
נדמה שדברים מתחילים להסתדר, ואם לא להסתדר, אז לפחות נדמה שהחיים מחליטים להקל עליי קצת (או שהרווחתי את זה?).
כל-כך מאושרת שהשתחררתי מהתחושה הזאת, מדהים שבתכלס אי-אפשר לדעת מה גרם לזה אלא שזה פשוט ככה כרגע ושעליי לקבל את זה.
שיהיה לכם סופ"ש נפלא ומלא השתחררויות ממועקות.
שלכם, סבטי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
