הבלוג של סבטי

טוב, אז כתבתי פוסט טיוטה של מה שעבר עליי ביומיים האחרונים.
באמת לא היה טוב. באמת באמת.

עברתי הרבה חרא בחיים, אבל זה מעולם לא הגיע לתשישות כל-כך חזקה כמו שחוויתי עכשיו.
תשישות נפשית שהשפיעה עליי לראשונה באופן פיזי, תחושה שאני איפול אם אני אנסה לעמוד ותחושה שאני לא מצליחה לנשום.
אני מקווה שזה יסתדר בקרוב.
אני יותר מדי עייפה מזה. באופן רשמי, ופעם ראשונה שאני אומרת את זה - אני מוותרת. אני גמורה.

הייתי בדוכנים בקניון היום. קניתי לעצמי קצת אוכל וקצת ערמונים לאבא, לשמח אותו.
קניתי גם שתי טבעות יפהפיות מאיזה דוכן. בעצם, קניתי אחת. אבל יש לי שתיים.
תפרשו כרצונכם את המשפט.
אבל הן באמת יפות.
קניתי גם אוזני ארנב ואוזני חתול לפורים, ואני אלבש או שמלה שחורה צמודה או טופ ורוד וחצאית שחורה. מה דעתכם?


לא יודעת איך, אבל בקבוצת הבנות של הכיתה התחילו לדבר על זה שלעומר ולי יש חיבור מעולה ובולט ושאנחנו צריכים להיות ביחד.
אומנם לא מרגיש לי ככה, אנחנו חברים הכי טובים ובאמת משדרים על אותו גל בקטע פסיכי אבל מבחינתי (ולדעתי גם מבחינתו) זה אפלטוני, אבל עדיין נחמד לשמוע.

הייתי אמורה ללמוד היום להיסטוריה ולעשות תרגול בגרות בספורט.
לא יצא כל-כך. אני אלמד לשניהם מחר.
תודה למי שכתב בפוסט הקודם. הייתי צריכה את זה.
שלכם בהמון אהבה, סבטי.


נ.ב.: ביום רביעי הלכתי לאימון של mma במרכז הנוער הקהילתי עם חברה.

כאבה לי הברך אחרי זה, אבל כל-כך צחקנו ונהנינו שזה היה שווה את זה. ובאמת שזה מרגיש... מועיל. ומגניב. ולוחם.

אין לי איך להסביר. זה היה כיף, ופישלנו בכל צעד בערך ורקדנו שם בצעדים תימניים בניסיון לתת אגרופים אחת לשנייה.

אז אנחנו הולכות שוב ביום שני.

אני צריכה מישהו

כל מישהו

עכשיו

בבקשה