כינוי:
סבטי בת: 27
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2014
המדריך הלא-קיטשי של סבטי לחיים מאושרים (או לפחות נחמדים יותר)
נראה לי אני אעדכן את הפוסט הזה כל פעם שיהיו לי הארות.
בכל מקרה, הנה המדריך שלי לחיים טובים - אני עוקבת אחרי כל הסעיפים כאן, והקטע הוא, שכל פעם שבאמת התחלתי לפעול לפיהם, התחושה הכללית שלי לגבי עצמי/הפרט/המציאות השתפרה. מקוווה שזה יעזור לכם, תהנו.
(הרגע קלטתי שזה נשמע פלצני רצח, מדריך שכזה, אבל אני במצב-רוח לכתיבת מדריך ואף-אחד לא יעצור אותי!!!)
1) Wear nice underwear.
כי זה מאוד משפר את הביטחון העצמי (מניסיון) לדעת שמתחת למדים או לחולצה שלא מתאימה, שוכנת חיית-מין עם תחתוני תחרה צמודים או בוקסר בצבע טוב לגוף שמדגיש שאכן יש חבילה (וגם כי, נגיד שיש יציאה שהופכת מלאכול פיצה ללשחק סטריפ פוקר בבית של בן-אדם סקסי. פתאום התחתון תחרה הברזילאי מציל את המצב). 
2) תשמרו מזכרות מאירועים כיפיים.
לא באמת אכפת לי אם זה עטיפה של קונדום מהפעם הראשונה או אבן שהייתה לכם בנעל בזמן יציאה כיפית. הקטע הוא שאחרי כמה זמן יהיו לכם הרבה מזכרות כאלה, ואם תשימו הכל בקופסה, ואז (אם יש לכם זיכרון טוב, לי אין כל-כך) אתם יום אחד תפתחו את הקופסה ותמצאו מלא מזכרות ותמלאו בזכרונות מיציאות או אירועים או ימים כיפיים, וזה דיי מרגש.
(על אותו עיקרון: תצטלמו הרבה. כשאתם מחייכים, צוחקים, עייפים, בוכים, יוצאים. מזכרות, אחי.)
3) תכתבו מחמאות טובות/מעשי חסד קטנים שאנשים אמרו/עשו לכם.
גם זה משמח ומרגש. מאוד. וזה ממש לא בקטע קיטשי או משהו, להפך.
4) תעסקו בפעילות יצירתית כלשהי.
כתיבה, ציור, נגינה, לצעוק יחד עם הזמר, לקפוץ בחדר חשוך ולקרוא לזה ריקוד, וואטאבר. תנו לעצמכם לשחרר קצת, איכשהו.
5) תנסו באמת לשמוח בשביל אנשים אחרים.
כןכן, זה נשמע קיטשי ומגעיל ובלתי-אפשרי, אבל תתפעלו - זה עובד! גם האנשים שאתם שמחים בשמחתם יהיו יותר (נחשו את המילה) שמחים (ניחשתם?), גם יעריכו אותכם על זה שאתם לא עסוקים רק בחגיגות של עצמכם, וגם תתחילו לשמוח קצת יותר. זה עובד. לא משקרת.
6) תשמעו הרבה מוזיקה.
אף-אחד לא יודע למה, כנראה גם מדענים לא ידעו במשך המילניום הקרוב, אבל מוזיקה שאתם נהנים לשמוע גורמת למצב-רוח טוב יותר, לתפעול יעיל יותר של הגוף ומשפרת זיכרון לטווח קצר או ארוך (עשיתי על זה עבודה, אשמח לפרט עוד כמה יתרונות בצורה מדעית לכל החפץ).
7) תוודאו שתמיד יש לכם בחדר (חדר= תא עבודה, חדר שינה, שירותים) גליל נייר טואלט.
אתם לא יודעים כמה מצבים מביכים יכולים לקרות רק בגלל שאין אחד כזה. 
8) תאכלו דברים טעימים.
בשיא הרצינות, מבינה תקטע של דיאטה, אבל אפשר לעבוד בשביל "הגוף המושלם" (איזה בולשיט אלוהים) גם בלי להיות ממורמר. כן, סלטים יכולים להיות טעימים, גם לחם מלא זה לא כזה רע, אבל אם בא לכם להתפנק בשוקולד או בלזניה משמינה במיוחד - פנקו. תחשבו על זה שבתכלס, אתם יכולים להיות ממורמרים עם הסלטים עד מחר ופתאום להידרס בידי משאית. אז אם כבר להידרס, לפחות עם טעם טוב בפה. 
9) תבטאו את האישיות שלכם בעזרת לבוש.
אני מניחה שזה מיוחס בעיקר לבנות, אבל עדיין. אני יכולה להיראות טוב גם עם שמלה בצבע תכלת וליפסטיק ורדרד וגם עם שורטס, אלף טבעות וחולצה שחורה צמודה. בסופו של יום אני מרגישה יותר טוב כשאני מתלבשת לפי מה שנראה לי, והאמת, רואים את זה.
10) אם כבר לבוש - תלבשו דברים נוחים.
בנות יקרות, אם אתן לא יודעות ללכת בנוחות עם העקבים האלה, אל תלבשו אותן. אתן לא יודעות כמה פעמים אני רואה בנות שנראות מעולה, אבל בגלל העקבים שכואבים להן ומאיימים עליהן בסכנת נפילה, הן נראות כמו ברווז מדדה ומיוסר. לא צוחקת. אפשר להיראות טוב גם עם 5 ס"מ פחות (לא הגודל קובע בנים!) וגם עם כפכפים. ובנים... אם הסקיני צמוד, הגיע הזמן להחליף ביגוד. 
11) תלמדו לקחת בדיחה.
צוחקים על כולם עם כולם, עובדתית. ברור שיש גבולות, גם לי יש כמה נושאים שאם צוחקים עליי אני הולכת מהמקום כמו דיווה, אבל תלמדו לקחת בדיחה בלי להיות רציניים מידי ובלי להיפגע או משהו. גם יותר נחמד לכם וגם יותר נחמד לסובבים אתכם.
12) תלמדו לאזן.
לא טוב להיות נרקיסיסט ולא טוב להיות חותך-ורידים-חסר-ביטחון; לא טוב להיות מישהו שמזלזל בלימודים ומקבל רק נכשלים ולא טוב להיות מישהו ששקוע רק בלימודים ונלחץ מכל מבחן. תשקלו תחומים בחיים שלכם מחדש ותנסו למצוא את דרך האמצע, לא תאמינו כמה חוסר-קיצוניות יכול להקל עליכם.
13) דעו את הקהל שלכם.
הדוגמה הכי בסיסית שלי לעניין הזה: מגיעים למסיבות שעתיים אחרי שהן מתחילות; מגיעים לראיונות עבודה 15 דקות לפני; מגיעים ליציאות עם חברים חצי שעה אחרי השעה שנקבעה. ככה זה אצלי. בכל מקרה, דעו לקראת מה אתם באים ועם מי ותתכוננו בהתאם. זה יחסוך לכם הרבה.
14) תעברו על החוק לפעמים.
לא בקטע של תרביצו לשוטר, חבר'ה, וממש לא בקטע של אלימות או עבירה שתנזיק למישהו. אבל תתפלחו מדי פעם לאיזה סרט, תבריזו מהרצאה על מצב המים בישראל, תחיו קצת, ריגושים מיידים הם אחלה חוויות.
15) תלמדו מה הגבולות שלכם.
קצת דומה לדע את הקהל - דעו את הגבולות של הקהל. תלמדו על מי אפשר לצחוק, באיזה תחנת אוטובוס אפשר להיכנס בלי לשלם כרטיס, איזה חבר צריך מחמאות מדי פעם, ומי מהחבורה לא יכול לאכול חריף.
16) תשתמשו בדיאורדורנט, בושם, משהו.
אין צורך לפרט.
17) תדעו להחמיא ולקבל מחמאות.
תדעו להחמיא לאנשים, לפעמים משהו קטן ושולי לדעתכם כמו "אתה נראה טוב!", יכול להיות הבוסט של זה שמקבל את המחמאה; על אותו עיקרון, תדעו לקבל מחמאה. אל תנסו להשיג פירוט ואל תנסו לשכנע את המחמיא שהם טועים. אף-אחד לא מחמיא כדי לצאת ידי חובה, תודו על המחמאה ותמשיכו בדרכם עם חיוך.
18) תלמדו להעריך מוסר עבודה ותלמדו להשיג כסף בעצמכם.
כשמתחילים לעבוד זה משנה מאוד את דרך ההסתכלות על העולם. את הכסף תחסכו קצת ותבזבזו קצת. עבודה זה גם מראה על עצמאות. שלושה משפטים לא קשורים בעליל, אבל לא נורא.
19) אל תפגעו בעצמכם.
כנראה הדבר הכי חשוב שאני יכולה להגיד פה. זה לא הפיתרון, אף-פעם. אם אתם בעולם הזה אז כנראה שאתם שווים משהו, אפילו הרבה משהו-ים, ואם רע לכם אתם לא צריכים להעצים את הכאב. אם אתם בריאים זה נס בפני עצמו, תנסו להעריך את זה ולהישאר אופטימיים ואם צריך - תשנו את המצב שלכם, הכל אפשרי. אומנם לא הכל בר-תיקון, אבל אפשר להתמודד עם הכל, וזה בא ממישהי שעברה דבר או שניים. הכל משתפר. 
הסעיפים האלה הם רק חלק מהאידיאולוגייה שלי, לאט-לאט אכתוב עוד ועוד סעיפים (מוזמנים להציע רעיונות משלכם).
אגב, אני אהיה בחו"ל מהיום בערב אז אני לא אעדכן לאיזה שבועיים,
שיהיה שבוע טוב ושקט לכולנו.
שלכם, סבטי.
| |
כותרת משעממת ובנאלית, סתם פוסט על הצו הראשון וכדורי דיסקו
אולה אמיגוס
סליחה שסגרתי את הבלוג ליום אחד, אני בטוחה שזה היה טראגי לכולכם!
אבל עכשיו אני כאן ואפשר לחזור לנשום
המממ.. מה עבר עליי בימים האחרונים?
אספר בתמצות לדעתי. כל האירועים שלהלן הם מה16.07.14, חוץ מהאחרון שאירע היום:
# היה צו ראשון והלך דיי טוב!
1) יש לי פרופיל שמתאים לקרבי, 72, למרות הבעיות ברכיים. האמת שזה טיפה שימח אותי, קרבי זה קשוח ומגניב כזה
2) המאבחנת הפסיכוטכנית שלי הייתה מדהימה! ממש צחקנו הרבה וקלטנו אחת את השנייה ישר על ההתחלה והשיחה זרמה רצח.
זה דיי שעשע אותי, היא שאלה אם יש לי תיק במשטרה או משהו (אין לי) ואמרתי לה "חוץ מהקטע על הסמים והזנות, לא" והיא ממש הבינה את הראש שלי וצחקה גם ואמרה "בסדר קורה לכולנו" ולא התחילה להילחץ מזה או משהו. היא גם הייתה חייכנית ומקסימה ביחס לשאר וממש הרגיעה אותי (לא שהייתי בלחץ, פשוט לדבר ולצחוק עם מישהו זה באופן כללי מרגיע) מהיום העמוס הזה. בסופו של דבר היא כבר קלטה שאני מבינה עברית דיי טוב, אז היא אמרה שנפסיק את המבחנים בעברית ופשוט ציירה סמיילי על הדף שלי בחלק שאמורים לכתוב הערות לגבי המלש"ב. באמת יצאה גברת, וזה היה ממש מעודד לקבל אותה ולא איזה מישהי עם פרצוף מתוח ומקל בתחת. מה שהיה הכי נחמד בעיניי זה שכולם מסביבנו ניהלו שיחות יבשות, ואז יש אותי יושבת ישיבה מזרחית ואותה מוציאה ניירות אקראיים כדי להיראות עסוקה ורצינית והשיחה ממש זרמה - כל פעם שאחת מאיתנו נזכרה במשהו שהיה קשור לשאלות פשוט החלפנו לנושא הזה (לדוגמה: הייתה שאלה על סרט או משהו, ובמקום לענות ישר התחלתי לספר לה על סרטים טובים והיא הקשיבה וסיפרה לי סרטים שהיא ראתה לאחרונה). קיצר ממש אהבתי אותה (לא נראה לי היא קוראת את זה, אבל אם כן והיא מזהה אותי, אז תודה ר' על השיחה הכיפית!) ואני דיי בטוחה שיהיה לי קב"א מעולה, אז יש!
3) המבחנים הפסיכוטכניים הלכו לא רע, הבנת הנקרא היה דיי מזעזע ונראה לי טעיתי בהכל (השאלה עם הכיוונים התקילה אותי. סליחה, אני בחורה בת 17 (עברתי את ה16, פאק יה), לא ראדר) והשלוש שאלות האחרונות במתמטיקה היו ניחושים, אבל החלק של הצורות והאנלוגיות הלך לדעתי מעולה. זה דיי טיפשי, לקטעים המסובכים והארוכים בהבנת הנקרא אתה מקבל 18 דקות ולאנלוגיות הכי פשוטות* הייתה חצי שעה. נקווה שיהיה לי דפ"ר טוב, כלומר או 80 או 90. בא לי כבר לדעת!!!
* נניח שהאופציות שניתנות לך לשאלה הן: תפוח, ברווז, שרשרת, קטן. נניח שהשאלה היא: גבוה-נמוך, גדול-???.
זה טיפשי.
כמובן שזה ברווז.
# אחרי הצו הראשון היה שיעור נהיגה עשירי (לא יהיו שיעורי נהיגה כמעט שבועיים כי או שהמורה בחו"ל או שאני בחו"ל, הנה ניגוז החלום של להוציא רישיון לפני תחילת י"ב) במהלכו כמעט עשיתי 5 תאונות (בדרך-כלל אני לא מסוכנת לציבור ככה) אבל לא נורא. אני נוהגת דיי טוב סך-הכל וגם המורה מרוצה ממני, אז יש! מחכה לרגע שכבר יהיה לי רישיון לילה ואני אוכל לנסוע לנתב"ג באמצע הלילה, לשתות שוקו ולחזור. (למה נתב"ג אתם עלולים לשאול, ובכן, כי הנסיעה לשם בלילה היא יחסית ריקה ובכבישים עם מעט רמזורים אז אפשר לנסוע מהר ברוגע, וכי אני מאוד אוהבת את הנתב"ג. בכללי, כל דבר שקשור לנסיעות ולטיולים משמח אותי (רכבות ואוטובוסים הזכרתי? ))
# אחרי השיעור נהיגה המשפחה שלי עיצבנה אותי, הם מתייחסים אליי יותר ויותר כאל ילדה מטומטמת בת 5 וחושבים שאני לא יכולה לדאוג לעצמי. אני מעריכה את הדאגה באמת, אבל יש דאגה ויש הגזמה וכרגע הם מגזימים ממש וזה מתחיל להימאס עליי. ממש. זה עושה לי מצב-רוח רע וגורם לי לא לרצות לדבר איתם בכלל, והדבר היחיד שמעודד אותי זה לצאת להיות עם חברים וגם אז לוקח לי איזה חצי-שעה לצאת מהמצב-רוח הרע. סראבק, אני לא תינוקת מפונקת חסרת מושג לגביי החיים האמיתיים, שחררו קצת.
# אחרי כל זה, דרור הקפיץ אותי ואת עומר ליעל בסביבות עשר. היא הזמינה אליה את החמישייה (כאמור, דרור, טל, אני ועומר) לג'קוזי כדי לחגוג לי יום-הולדת (דרור היה בחו"ל בתאריך המקורי). באתי עם שמלה אדומה חדשה שקניתי וקיבלתי עליה כמה וכמה מחמאות, אז יופי-טופי, ואז במשך שעתיים היינו על המיטה שלה, אכלנו פיצה, צחקנו, ודרורי הביא לכולנו מתנות מחו"ל ושוקולד (אני קיבלתי שלוש טבעות (כי אני אוהבת ולובשת טבעות כל הזמן, והרבה טבעות. סטייל פיבי מחברים כזה) וצמיד), ואז כל החבורה הביאה לי את המתנה המשותפת, פאקינג כדור דיסקו (!!!)() כי יעל זכרה שאהבתי (מתה על הילדה הזאת). אדירים. אחר-כך נכנסנו לג'קוזי יצאנו משם בארבע וחצי בבוקר(!!!), דהיינו, היינו שם ארבע שעות. אף-אחד מאיתנו לא הרגיש בזה, היינו בטוחים שנשארנו גג שעתיים-שלוש, אך לא. בסוף היה קטע שכולנו עמדנו בחוץ והייתי חייבת להשתין ואז צחקנו וכמעט השתנתי במכנסיים, אז באלגנטיות הנשית שלי אמרתי: "נראה לי שהשתנתי עכשיו, ביי" והלכתי לשירותים קפואה מקור (הדבר היחיד שהיה עליי זה בגד-ים ומגבת רטובה). סקסי. אחרי זה דרור הקפיץ את טל הביתה ואני נשארתי לישון אצל יעל, ובגלל שקמתי בשש וחצי בבוקר באותו יום, הודעתי לה שנישאר ערות עד שש וחצי בבוקר כדי שאני אוכל להגיד 24 שעות ברציפות, והצלחתי, אז קאבאאאום! 1-0 לסבטי, מדע! קמנו בסביבות אחת, יעל הכינה לשתינו טוסטים לארוחת בוקר ואז צחקנו קצת והלכתי הביתה. חזרתי במצב-רוח מרומם, באמת שהרבה זמן לא נהניתי ככה, ואפילו שיניתי תמונת פרופיל בוואטסאפ לכבוד המאורע.
# היום נפגשתי עם עדן אחרי שהיא הייתה כמעט שבועיים בחו"ל. אחרי שהתחבקנו פחות משלוש שניות (מרגשות), היא הביאה לי את המתנה שלי (חוטיני עם דגל בריטניה, כמה קלאסה במשפט אחד) (אני בכלל בחורה של ברזילאי) וישבנו לאייס-קפה בגרג (כרגיל), ואחר-כך הלכנו אליה וטחנתי אצלה טובלרון עם M&M (כרגיל), והיה כיף עם הילדה (כרגיל). 
מקווה שעבר עליכם שבוע טוב, מקווה שיהיה לכולנו סופ"ש שקט, תאכלו משהו טעים היום!
אוהבת, סבטי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
