אני אמצא תקווה קטנה באפלה שבחיי. לו רק יכולתי אז אולי אשים את כל הכעסים, את כל הפחד, השקרים שבחיי

אמרו לי:

״אני לא יכול יותר לראות איך את פוגעת בעצמך, ביי״ -אפריל

״אני מקווה שנדבר״ -רובי

״אף פעם לא יודעים מה הבן-אדם שלידך עבר״ -עומרי

״אני לא יכול כשאת מסתכלת עליי ככה, אני רוצה לנשק אותך״ -עומרי

״נשיקה טובה, הא?״ -עומרי

״איפה הטלפון שלך? אני אומר לחבר שלך שזה נגמר״ -עומרי

״אני רוצה שתלכי למישהו שמומחה לנפגעות אלימות מינית״ -רוני

״אני לא שופט״ -רובי

״3 גברים??״ -רובי

״את כמוני הא? או הכל או כלום״ -ילדון

״תקחי אותי אליו, אני רוצה שיסתכל לך בעיניים ושיתנצל שהוא הרס לך את החיים, ואז אני אפוצץ אותו״ -רובי

״תשארי נו, אל תלכי לחבר שלך״ -רובי

״אני מרגיש מנוצל״ -רובי

״רק אל תפתחי הפרעות אכילה״ -עומרי

אמרתי לאחרים:

״כוסעמק! הנשיקה טובה!״ -עומרי

״שיט! אתה יכול להיות בשקט?״ -רובי

״זה חבר שלי, הוא לא יודע שאני פה״ -רובי

״אני רוצה לישון! אני מותשת נפשית ופיזית, אני רק רוצה לישון !!!!״ -רוני, רובי

״זה אתה שהחזרת אותי לשם ברגע״ -רובי

״אוף! למה זה לא יכול לקרות?״ -עומרי