אאתת/ההה????

אושרי הסתכל על ליה במבט נדהם, בעוד היא דמיינה איך היא חונקת אותו, "מה יש, מתפלאת לראות אותי, כן מתוקה, אנשים כמוני הולכים למועדונים בהם אנשים כמוך עובדים", אמר אושרי בשחצנות יתר, אך ליה לא נשארה חייבת" מתוקה תקרא לסבתא שלך" , קראה ונעמדה בהתגוננות מוכנה להביא לו את המכות של החיים, אושרי רק חייך בערמומיות,סורק את גופה מלמטה למעלה ,ענייה ענייה, אבל מה, היא סקסית בטירוף, חשב.

" על מה אתה מסתכל, חתיכת בן-..", "אפפ אפפ אפפפ... לא לימדו אותך שאסור לקלל?" ,שאל בציניות ובא להעביר את ידו על לחייה, אך זו סטרה לו בעוצמה." מה נראה לך שאת עושה", צעק,בעודו משפשף את הלחי, "שלא תעזי להרים עליי יד ,בחיים,אבל בחיים ", אמר בקול מאיים.

"אתה לא תאיים עליי, ושלא תעז לגעת בי חתיכת חוצפן, אולי אתה עשיר, אבל אני לא רכוש שלך, הבנת?" ,ענתה ליה.

לפתע, צצה שירלי משום מקום, מחבקת את אושרי ברכושניות, " מה מאמי, מי זאת הכונפה הזאת ולמה אתה מדבר איתה?",אמרה שירלי עם קול הצפצפה שלה ונשקה לו בתובענות. " היא? צחק בקול, היא כלום, יצור שנתקל בי והועמד במקומו", אמר והשניים צחקו, ליה, שנפגעה ממה שאמר, סירבה להראות זאת ורק גיחחה והסתובבה להמשיך את עבודתה. אל תתייחסי ליה, אל תגיבי, הם לא שווים את זה אמרה לעצמה , חנוקה מדמעות .

אושרי:

התקדמתי עם העלוקה (שירלי) לכיוון השולחן שלנו, כל החבורה כבר הייתה שם, "חתיכי, כמה התגעגעתי", צעקה דנה וקמה לחבק אותי.

דנה היא כמו אחותי הקטנה,אני מספר לה הכל,אני והיא מכירים מכיתה א',היא הבחורה היחידה שבאמת אכפת לי ממנה." יפיופה, גם אני, לאן נעלמת, לא רואים אותך,לא שומעים " שאלתי באכפתיות, "האבא החופר שלי רצה שאני אלך לבדוק אוניברסיטאות, "את לא יכולה לשבת בבית כמו פדלאה כל היום", חיקתה אותו, וכולנו צחקנו בקול. "טוב נו מה הולך? איפה אפשר לקבל פה משהו לשתות", אמרה רותם בפרחיות, גילגלתי את עיניי והרמתי יד כדי לסמן למלצר שיגיע.

ליה:

אוי לא, אוי לא, נו רק לא הוא שוב פעם, חשבתי כשראיתי שבאחד השולחנות שלי יושב מי אם לא הסנוב השחצן והעשיר." רומי, פליז פליז, תחליפי אותי עם השולחן הזה, אני יעשה מה שבא לך", אמרתי לאחת העובדות במבט מתחנן." סורי מאמי,בכייף אבל יש לי שולחן אחד הטובים, היום יהיה טיפ אשש", אמרה והתקדמה לשולחן שלה. נאנחתי, אין ספק שזה היום הגרוע בחיי, טוב כמעט. התקדמתי לעבר השולחן שלו, תוך כדי שאני לוקחת נשימות ומרגיעה את עצמי.

אושרי:

"תביאי לנו 6 שטים של ואן גוך אננס, ותעשי את זה זריז", אמר אושרי , והסתכל על רגלה הפצועה של ליה.

ליה נהמה בכעס, ואמרה:" אפשר להגיד בבקשה", אוווווווו תומר אמר בהתלהבות כמו ילד קטן שרואה הצגה." אפשר, אבל לא בא לי", אמר אושרי , ליה הסתכלה עליו במבט רצחני, חייכה לחבורה והתקדמה למטבח. " מה אחי, מי זאת הכוסית הזאת, ולמה אני לא מכיר אותה?", שאל תומר לא מאמין.

אושרי נתן לו צ'פחה על הגב ואמר:" סתם מסכנה", אמר בחוסר חשיבות, ואז השניים המשיכו לצחוק ולדבר על עינייני בנים.

ליה:

התקדמתי לכיוון המטבח,שומעת את שניר (הבוס) צורח בטלפון:" מזאת אומרת לא מגיעים, היום זאת הפתיחה של המועדון, כל האנשים מחכים לכם", ולאחר מספר שניות ניתק וזרק את הפלאפון בעצבים על השולחן. " אני לא מאמין, איזה מזל נאכס, מה אני יעשה עכשיו",אמר לעצמו בקול שניר.

רומי, המלצרית, שמעה אותו ואמרה:" שניר, יש לי רעיון מעולה", "לא עכשיו רומי, זה לא הזמן", אמר שניר בנפנוף, "אני אומרת לך ,תקשיב-אתה צריך זמר טוב, כל האנשים כבר פה, ולנו יש את  ליה-היא שרה מדהים", ליה שבדיוק לקחה כוס ממשקה, ירקה אותו והסתכלה עליה בשוק.

שניר העיף מבט לליה, ואז בחזרה לרומי:" את אומרת שהיא יודעת לשיר?", שאל בהיסוס "כן ,תנסה ותראה" אמרה בהחלטיות, בעוד ליה מנסה לסמן לה לשתוק." ליה", צעק לעברה שניר," את חייבת להציל אותנו, חוץ מזה את לא במצב לעבודה היום" והסתכל בכעס על הרגל שלה.

"אני,אני מזמן לא שרתי, חוץ מזה לא,לא יש פה מלא אנשים, אני לא..", ליה ענתה בלחץ, "שום דבר, את עולה עכשיו", אמר שניר ודחף אותה לעבר הבמה.

השעה הייתה 00:00, המועדון הייה מפוצץ עד אפס מקום,הנגנים החלו לכוון את כלי הנגינה, ליה עלתה בהיסוס לבמה, לחוצה, בחיים היא לא הופיעה, ועוד מול כל כך הרבה אנשים, אבל בזה תלוייה העבודה שלה, היא הלכה לנגנים ואמרה להם את שם השיר שרצתה.

ליה התיישבה על הכיסא במרכז הבמה, תוך כדי שהיא מרגיעה את עצמה , עוצמת את ענייה ,מתמכרת למנגינה (תפעילו את השיר)

אושרי נישק את שירלי , כשלפתע שמע קול, קול מדהים, הוא הסתכל לעבר הבמה וראה אותה, נשימתו נעתקה, זאת היא, הבחורה החוצפנית שפגש היום, זאת שלא נכנעה ליופי או לכסף שלו, הבחורה המרדנית ,הענייה שאמרה לו בפנים את כל מה שהכחיש בפני עצמו. הוא הסתכל עלייה המום, מסוקרן, איזה קול....

"D'ont try to fix me' im not broken

Hello, I'm the lie living for you so you can hide..."A

ליה שרה, שוכחת מהכל, מתכוונת לכל מילה מהשיר, כאילו שנכתב עלייה.

השיר הסתיים , ואיתו הגיעו מחיאות הכפיים, ליה פתחה את עינייה, חייכה וירדה מהבמה.

אושרי:

"אחי, גבררררר, אתה שומע?", שאל תומר בצעקה לעבר אושרי שנשאר מהופנט לאחר השיר של ליה.

"אושרי," צעק תומר אל תוך אוזניו של אושרי וזה קפץ, "נו מה אתה דפוק" אמר ושפשף את אוזנו." נו מה, קלטנו שהיא כוסית אחי, אבל אהי, אני לא רגיל לראות אותך ככה," אמר תומר בערמומיות וחייך. "מה כולכם בשוק, היא זייפה מלא מה לא שמעתם?",אמרה בנסיון לרכז את כל תשומת הלב אלייה. כל החבורה הסתכלו עלייה במבט לא מאמין,"שתקי כבר", אמר תומר,"תפסיקי לחפש פאקים אצל אחרים".ובזאת הסתיימה לה השיחה והחבורה חזרה לעניינם. אושרי, שהרגיש שהוא חייב לראות אותה שוב, ולדבר איתה, קם וחיפש אותה בין האנשים.

המשמרת של ליה הסתיימה, וזו עשתה דרכה חזרה לבית. היא הרגישה הקלה, כאילו הורידה אבן מהלב כששרה, אחחח כמה זמן שהיא לא עשתה משהו בשביל עצמה. ליה נעצרה והרגישה כי עוקבים אחרייה, היא הסתובבה אך לא היה שם כלום.

היא המשיכה ללכת אך נעצרה בשנית כי שמעה רעש עקבות מאחורייה, ליה נכנסה לפאניקה והחלה לרוץ, אחרי הכל 01:00 בלילה , בחורה לבד ברחוב,זה די מסוכן. לפתע הרגישה משהו מושך אותה אחורה, אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההה.