קשה לנו למצוא את האמצע שבדברים.
את האיזון המיוחל שמהווה בסיס איתן לכל דבר.
המישור הבטוח, המקום הנכסף אליו כולנו היינו רוצים להגיע.
אדם מטבעו הוא קיצוני , יש לו נטייה להפכפכות.
כשאין לו הוא משתוקק וכשיש לו הוא מזניח, מאבד מהמשמעות כשיש ומעריך רק לאחר שאיבד.
אילולא יכולנו לעצור הכל בכדי לבצע שיקולים נבונים, לקחת את ההחלטה הנכונה.
להבהיר את התמונה כדי לסדר את החלקים, להבין מה בדיוק חסר.
לנוח מהשגרה להירגע ממירוץ החיים. להצליח להרחיק הכל ושהכל ישקוט.
אתה עם עצמך ורק פעימות הלב הן שמכתיבות את קצב המחשבות.
כי כשמסתכלים החוצה אפשר לראות שמישהו כבר הספיק לתלות את הירח הלילה.
עלינו לחבק את האמת ולהתמלא אושר אצילי שיותיר חיוך מבורך על השפתיים.