365 מינוס 6365 ימים (פחות שישה) יחלפו, בתקווה (וקצת בצער), עד ליום הולדתי השמונה עשרה- עד לתום שנתי האחרונה כקטינה, האחרונה בתיכון...
בהחלטה שקיבלתי היום, אחר הצהריים- כמעט כאילו אין מעין- מתוך השגרה, אגב שיחת טלפון...
החלטתי לתעד אותם. לכתוב בכולם.
|
 כינוי:
סופרת דקות בת: 28 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2014
היום הראשון אחרי היום הראשון.
ים ים ים, המקום המושלם... ג' שכנעה אותי לשים קרם הגנה, אפילו די הרבה- כשסיימתי להתמרח קצת פחדתי שאני גם אחזור בצבע הזה... וכמו תמיד (מבין כל אותן הפעמים הבודדות בשנים האחרונות בהן נכנעתי למיץ האיכס הזה) נשרפתי.
צירוף מקרים משונה במיוחד או שעליתי פה על משהו אמיתי?
המממ כן... היינו במים מ11 וחצי עד רבע לאחת, אז יצאנו לנצל עד שתיים (ונשרפתי שם, נדמה לי, פי שתיים).
תמיד אהבתי את הים, וגם הפעם- בתוך התחרות הדבילית שהציתה ג'- מי מכירה יותר, מי זורמת יותר, מי נהנתה ממנו יותר ולמי היו יותר טיפות מלוחות בילדות... הצלחתי להתפעל ממנו.
פחות, זה נכון.... כבר כמעט שלא שכבתי בתוך הגלים ונפשי בחסדי ליבם, כבר לא הייתי אותה אצה מתגלגלת שנרפתה אל תוך מסעותיהם הנשנים והמשתנים- טועמת מן הקרקע שתחתם ומן הקצף לראשם, מרוויחה צלקות מלחמה וקצת הבלחה... לתוך עולם ממדהים ורגשי וסוער וזע, שלא יכול היה להתקיים ביובש החם שבחוץ.
כן נהניתי, אבל, למצוא את היחס בין המעגליות שיצרו המים בהתרוממותם- והעיגולים שהיו הדיונות הגבוהות הנמתחות לאופקם. את הקצף שב ונבלע בגחמתם של יוצריו, ביצרם נפלט ובזה גם נקלט.
נהניתי בים.
גם לשחק "לא נפסיק לשיר" בשני קולות רמים וצורמים היה נחמד, ולבנות לעלות וחומות מתפוררות כמו אלו שהיו לנו כילדות... וכל זה לא היה מעולם בחופי תל אביב. גם לא אילו נמצאנו שם היום.
טוב אני כותבת מהפלאפון מחוסר הסוללה שלי, וג' מטעינה עצמה לצידי... מפחדת פחד מוות שמא ימחקו המילים, או שאלו שלה יצרו חדשות.
לא באמת...
טוב, מכת שמש...
להית'
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
