המחברת

3:28 לפנות בוקר.

אם אתה עדיין ער כנראה שאתה בודד,

או מאוהב,

אני לא בטוחה מה מהם גרוע יותר.

אבל אתה יודע מה,

אני חושבת שאני שניהם ביחד,

ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.

לילה בלי שינה,

עוד פרק של הסדרה ההיא,

עוד סיגריה,

הכל טוב. 

אבל,

נכון לעכשיו,

אני מפחדת.

לא פחד של להיות לבד בחושך,

או פחד של סרט אימה,

זה פחד של להבין שאני לבד,

פחד שנספג עמוק בתוכי כשאני מבינה,

שאיבדתי מישהו,

שלעולם לא חשבתי שאצטרך לחפש לו תחליף.

והחלק הכי גרוע הוא,

אני אהיה מאוהבת ובודדה,

ואשאר ערה,

לסיים עוד קופסה,

ואת העונה של הסדרה ההיא,

עד שאני אבין,

להיות לבד זה הרבה יותר טוב,

מלהיות מאוהבת ובודדה,

באותו הזמן.