אל תתקרב יותר מידי,
אתה שומע?
אתה תצית מדורה שתהיה יפה מידי,
בשביל שארצה לכבות אותה.
אל תשאר פה,
לך הביתה,
תחבק את אמא שלך,
תן לה לגעת בצלקת שיש לך על הלחי,
אל תעלב שרק עכשיו היא שמה לב,
ואל תזכיר לה שיש לך אותה מאז כיתה ד',
תן לה לאהוב אותך כמו שרק היא יכולה.
אל תחזור לכאן,
אתה שומע?
לפחות לא לפני שאני אשכח את הגוון של החום בעיניים שלך,
את נקודת החן מאחורי הברך שלך,
לא לפני שתפסיק להיות המחשבה הראשונה שלי בבוקר.
אל תתקשר אלי,
אתה שומע?
כשתתקשר, אני אשמע את הצלצול,
אני אבחר להתעלם,
אל תשכח לשלוח גם הודעה,
אני אבחר להתעלם גם ממנה.
תגיד לעצמך שאתה לא צריך אותי,
תגיד לעצמך שאתה תהיה בסדר,
גם אם אני לא אשנה את דעתי.
תגיד לעצמך שאתה מתגעגע אלי,
תגיד לעצמך שאתה משקר.
אל תסתכל אחורה,
אתה מקשיב?
תלמד להיכנס לשדה הקרב לבד,
תבין שאני לא רוצה להילחם יותר,
תלמד להניח את הנשק,
ולעזוב הכל מאחור.