המחברת

החזקתי מעמד כל כך הרבה זמן,

אני חושבת,

בגלל שכשהספינה שלי טבעה,

אתה נראית כמו יבשה, 

ואני יודעת בוודאות שזאת לא הייתה אהבה,

זה היה יותר כמו לשתול פרחים בכוח,

ולקרוא לזה פריחה,

זה היה מגדלור שמשך אותי לחוף, 

וצעקות מושתקות על ידי הבטחות בלחישה, 

רצנו אל תוך המים,

ונתתי לריאות שלי להתמלא במי מלח, 

התרסקתי על הסלעים, 

אהבתי לחשוב שזה רומנטי,

לאבד את עצמי בתוך מישהו אחר, 

אבל עכשיו הפריחה המדומה שלנו נובלת,

ולמדתי לשחות.