אני מאמינה בבחורים עם עיניים עצובות,
כאלה שנראים עייפים ממסע שאף פעם לא יצאו אליו.
אני מאמינה בבחורות שלא מרגישות שיש להן משהו להוכיח,
כאלה שכל פעם שלהן היא כמו הפעם הראשונה.
אני מאמינה באנשים שלא מרגישים בבית,
גם במקום בו הלב שלהם נמצא.
אני מאמינה באנשים,
שמתעוררים כל בוקר,
עם סוד שהם לא מוכנים להודות בו,
אפילו מול עצמם.
אני מאמינה באלה שמנסים להתאהב באנשים הלא נכונים,
כדי שהעולם לא ידע,
את מי הם באמת רוצים לאהוב.
אני מאמינה באנשים שאף פעם לא הרגישו,
שהם שייכים,
גם אני לא מרגישה שייכת,
אני לא יודעת מה משמעות המילה שייכות.
אני מבינה את אלה שצועקים,
למרות שאין להם שום דבר להציע,
את אלה שמנסים,
להיות משהו בלתי אפשרי,
אני מאמינה בנו,
בכולנו.
בכל מי שאי פעם הרגיש,
שהוא לא טוב מספיק.
אני מאמינה בפחד מהסוג הזה,
אני מאמינה שמעידה חד פעמית,
לא הופכת אותך לבן אדם רע,
היא רק הופכת אותך לזהיר יותר,
בדיוק כמונו.
אני מאמינה בידיים שקוטפות פרחים,
בדיוק כמו שאני מאמינה בידיים ששותלות אותם.
אני מאמינה שאנשים לומדים להיות אמיצים.
אני מאמינה שהלבבות שלנו גדולים מידי בשביל הגוף שלנו,
חלקנו לא מסוגלים להתמודד עם זה.
אני מאמינה שהמשמעות של אהבה היא לא מה שאנחנו חושבים שהיא,
אני ואתם,
אנחנו לא אוהבים באותה הדרך,
אבל אנחנו כן.
אני מאמינה בהכל,
ואני מאמינה שזה מספיק.