המחברת

אמרת לי פעם שאתה לא רוצה למות בדרום,

כי יש שם כבישים שלא נגמרים, 

ואתה חושב שתלך לאיבוד באמצע אחד מהם, 

לא היית אמיץ,

אבל היית חכם, 

ותמיד שמתי לב איך האמיץ גסס,

והחכם המשיך לדבר,

ואני,

אני לא חכמה,

אבל אני יודעת שאנחנו,

האמיצים,

תמיד אלה שממשיכים לרוץ,

ומוצאים את הדרך חזרה הביתה,

אבל זה חבל,

שהטובים מבנינו,

הם אלה שנקברים באדמה,

וכל השאר,

הולכים לאיבוד באמצע הדרך.