אופנה,איפור,טיפוח והחיים

הרבה קושי,הרבה עבודה,הרבה ריבים,הרבה תלונות ובקשות... פשוט הכל.

בהתחלה זה התחיל מסתם ככה עבודות בית,אבל עם הזמן זה המשיך להכנות לבית ספר,פרידה,אכזבה,וע כל זה מלווה גם תלונות מאנשים שקרובים אליי.

כמו שהשיר אומר: "אז מספרים עליי שאני קצת השתניתי,וזה נכון כי החיוך שב אל פניי.."זה בדיוק מה קורה אצלי.

ידיד שלי בא אליי ואומר לי שאני משתנה עם הזמן ואני לא אותה קרן שהיתה בתחילת השנה.אבל אין מה לעשות,החיים הם אלה שגורמים לנו להשתנות וזה ברור שזה יקרה.אנחנו עדיין ילדים, כל אחד עדיין מחפש את המקום שלו בחיים. במה צריך לעבוד בעתיד?מה היעוד?כמה ללמוד?מי החברים האמיתיים שלנו ומי סתם מזויף?.. כל השאלות האלה מציפות אותנו,בני הנוער ולא נותנות לנו חיים. כל הזמן אנחנו שואלים את עצמינו שאלות כמו האם אני מספיק מקובל?האם הבגד שאני לובש אופנתי או כבר יצא מהאופנה ממזמן?האם אני מספיק יפה? ועוד שאלות רבות אחרות. כל היום אנחנו מנסים להשוות אותנו עם אחרים.

אבל זה לא נכון!! כל השאלות האלה רק גורמות בסופו של דבר לדיכאון,עצב,כעס וכו'.. 

צריך לצאת מיזה..לחיות את החיים, כי חיים רק פעם אחת.

אם קשה לכם,אם אתם צריכים ייעוץ ותמיכה, תמצאו חבר או חברה שיעזרו לכם בכל מצב. תמצאו מישהו שפשוט יעזור ויחבק אתכם כשצריך ולא ישפוט אתכם לפי המעשים שלכם כי אחר-כך אתם מרגישים עוד יותר רע עם עצמכם.

אני אישית לא מצליחה לסמוך על אנשים, בסופו של דבר תוקעים לי סכין בגב..בגלל זה פתחתי את הבלוג.. ומאז אני פורקת הכל פה.משתפת ומנסה לעזור לאחרים..

עם הזמן למדתי באמת להעריך את מה שיש לי,להגיד תודה לאלוהים על כל דבר קטן קורא לי,כי כל מה שקורה בחיים זה אך ורק לטובה.גם אם זה נראה לכם הדבר הכי גרוע,בסופו של יום אתם תחשבו על אותו הרע הרע הזה ופשוט תצחקו,כי אתם מבינים שזאת היתה שטות שנאבקתם בה אבל היא רק הרסה אתכם יותר.

פשוט תאמינו בעצמכם!תרימו את הראש,תעלו חיוך ותדעו שאתם לא לבד.

שבוע טוב ומלא רק בשורות טובות