אופנה,איפור,טיפוח והחיים

אז.. היי...

מור לשבת ולכתוב שוב פעם..אחרי מלאאא זמן שלא כתבתי פוסט.

התגעגעתי,אני לא אשקר.. זה היה חסר לי.לא היה לי את מי לשתף,למי לכתוב, למי להגיד את מה שאני מרגישה והוא באמת יבין אותי.

אוקיי.. אז בואו נעשה סדר..

1. לאן נעלמתי?

ת'אמת שאני לא ממש יודעת איך לענות על זה.. זה לא כי נמאס לי לכתוב פוסטים או משהו כזה.. התחילו הלימודים ואיתם השיעורים,מבחנים,בחני פתע וכל זה.. ביחד עם זה לחבר חברים,מורים פרטיים חוגים והבלוג זה טיפה קשה.. אני מנסה להתמקד כמה שאני יכולה בלימודים ונאלצת לוותר על הרבה דברים גם בלי שאני רוצה.. על הבלוג לא ויתרתי פשוט כשבאתי לכתוב פוסט בלילה,שזה הזמן היחידי שנשאר לי פשוט נרדמתי או המשכתי לחרוש למבחן שהיה לי ביום הבא. בערב אחרי הבית ספר והשיעורים ניסיתי כמה שיותר למצוא זמן אבל באמת שלא ממש היה אפשר.. למרות שרק התחילה השנה ועבר רק חודש וחצי כבר מעמיסים ודוחפים מלא חומר ומידע להמשך השנה..

2.מה היה בזמן שלא הייתי?

אז אם אני זוכרת נכון היה את המילחמה.. לא ממש יצאתי מהבית.גם מתוך פחד וגם כי רוב החברים שלי שאני יוצאת איתם בדר"כ פחדו לצאת מהבית.. האזעקות תפסו אותי הרבה פעמים בחוץ.. בין אם זה כשנסעתי לסבתא שלי להיות איתה ועד הדבר שנראה הכי קל ופשוט-לזרוק את הזבל שתי שניות מהבית. אחרי המלחמה היה ממש מעט זמן שרוב הזמן הכנתי את עצמי לשנה החדשה, ניפגשתי עם חברים שלא ראיתי במהלך החופש וכל זה... אחר-כך התחילו הלימודים.. כמעט חודש למדנו ולמדנו.ומבחנים ובחנים ושיעורים ומה לא.. לאחר מיכן חופשים. סוף סוף. ראש השנה :) כמה חיכיתי לך!! הייתי באילת.. חופש של 4 ימים.אני לא אפרט על זה יותר מידיי רק אגיד שהיה כיף לא נורמלי. בכיפור הייתי בצפון.. יצאתי עם חברים ושמרתי צום. פעם שלישית!! :))) גאה בעצמי.. ועכשיו, בסוכות מלא שיעורים.. מלא מלא מלא!!! עם השעורים לא מספיים אז גם נהייתי חולה.. ככה רוב החופש..

3.ומה עם חבר שלך?

על עמית אני מדברת דיי הרבה בבלוג.. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הוא החמצן שלי,האור שלי,החיים שלי, האהבה היחידה שיש לי,הכוח שלי.. הוא פשוט הכל!! אני מתגעגעת אליו נורא.. כי אנחנו לא ממש רואים אחד את השני. שנינו מנסים כמה שיותר להשקיע ושומרים על קשר בוואטסאפ ובטלפון, למרות שזה לא אותו הדבר כמו לראות אחד את השני.. אני מקווה שבזמן הקרוב זה באמת יתאפשר לנו..

4.אז מה קורה עכשיו עם הבלוג?

אני אנסה כמה שיותר להעלות פוסטים,לכתוב כמה שיותר.. בעיקר בסופי שבוע.. אם אני לא אצליח אז אני אשתדל לכתוב לי בנקודות את מה שאני רוצה לכתוב ולהגיד לכם כדיי שאני לא אשכח.. 

אני באמת מקווה שתבינו אותי ולא תשפטו אותי או תחשבו ששחכתי מיכם.

אוהבת מלא ♥♥♥ שבת שלום

היוש.

היום דניס,אח שלי נמצא אצלינו בבית ורציתי לעשות איתו טאג. גם להעביר איתו את הזמן וגם לכתוב לכם. הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.

אוקיי אז הטאג הזה הולך ככה.. יש שאלות של למי יש יותר סיכוי ושנינו מחליטים למי מבין שנינו יש יותר סיכוי לעשות את מה שכתוב בשאלה.

אז יאללה,בואו נתחיל..

1.למי יש יותר סיכוי לעשות ניתוח פלסטי? קרן

2.למי יש יותר סיכוי לא להתקלח במשך שבוע? דניס(למרות שהוא אמר שאני אבל אין סיכוי.. הוא היה בצבא במג"ב אני הייתי בבית)

3.למי יש יותר סיכוי להתחתן בגלל הכסף? קרן\דניס-יהיו מכות אם אני אכתוב את השם שלו.

4.למי יש יותר סיכוי לשלוט במצב מסובך? קרן (הוא עוזב הכל והולך לישון)

5.למי יש יותר סיכוי לבכות בציבור? לאף אחד מאיתנו.. שנינו לא מרבים לבכות בדרך כלל,אבל אם במקרים חריגים אז.. קרן

6.למי יש יותר סיכוי לדבר כמו דיווה? חחחח קרן.. רק בגלל שדניס לא בת.

7.למי יש יותר סיכוי להרוויח מליון דולר? קרן-דניס פשוט מוותר לעצמו וקרן לא.

8.למי יש יותר סיכוי להרוס את האוטו? דניס,דניס ושוב פעם דניס. רק אצלו יכולים לקחת 200 פעם את הרישיון.

9.למי יש יותר סיכוי לבזבז כסף על דברים שהוא לא צריך? קרן.. מה לעשות?!אני בזבזנית..

10.מי יותר משגע את ההורים? קרן כשהוא היה בגילי הוא גם שיגע אותם. הוא כבר בן 26 שישגע את עצמו..

11.למי יש יותר סיכוי להינצל ממתקפת זומבים? דניס-הוא פשוט רץ יותר מהר..

12.למי יש יותר סיכוי לשכוח יום הולדת של מישהו? דניס-הוא לא זוכר שום תאריך,הכל אצלו תזכורות.

13.מי יותר מצחיק? דניס\קרן-והמכות התחילו

14.מי יותר טוב בריקוד? קרן (אין לו קורדינציה בכללל)

15.מי שר יותר טוב? קרן (גם קול משהו אין לו)

16.מי יותר דרמה-קווין? קרן..גם אם דניס היה אישה הוא לא עושה דרמה מכל דבר..

אז זהו בנוות..טאג יחסית קצר שבמהלכו היו מכות,ריבים וצעקות. חחח סתם יצאנו מיזה בשלום

אני מקווה שנהניתם.

אוהבת אתכם מלא

אני מוצאת את עצמי היום לוקחת כל הזמן את המחשב וכותבת עוד ועוד.. פשוט לא מפסיקה..

כל פעם קשור למשהו אחר ורציתי הפעם לשתף אתכם למה פתחתי את הבלוג הזה..

אוקיי אז ככה. שם הבלוג הוא: אופנה,איפור,טיפוח והחיים. אז כמו שכתבתי בפוסט הראשון, מאז שאני קטנה אהבתי איפור טיפוח ואופנה.

אני מתעניינת בזה וקוראת על זה הרבה באינטרנט,במגזינים וצופה בהרבה סרטונים שקשורים לנושאים אלה ביוטיוב. 

יש הרבה יוטיובריות שאני אוהבת בארץ ובחו"ל אבל איני יכולה לפתוח אחד מכמה סיבות:

1.אין לי מצלמה באיכות טובה.יותר נכון אין לי מצלמה בכלל. ראיתי כמה יוטיובריות שמצלמות דרך הפלאפון.אני יכולתי לצלם דרך הפלאפון אם היה לי שם מקום.. הכל מלא בתמונות ודברים חשובים שאני לא יכולה למחוק.

2.אם אני מתחילה לדבר אני פשוט לא מפסיקה..ואם אני מדברת הרבה אני מתחילה לדבר שטויות ולא ממש אפשר לעצור אותי. אז ככה שכל סרטון יהיה באורך של שעותת. פה,מול המחשב והמקלדת אני יכולה לחשוב על מה נכון ומה לא נכון לכתוב,כמה לכתוב ועוד..

3.השפה שלי היא לא כלכך גבוהה. כל יוטיוברית לא יכולה לדבר בשפת רחוב,המכונה "סלנג". זאת השפה שלי.. אני מוסיפה הרבה "מאמי" ו"חיים שלי" וכל מיני "מילות קישור" וביוטיוב זה לא כלכך מקובל. בנוסף, האוצר מילים שלי הוא בכלל לא גדול וקשה לי להסביר הרבה דברים. פה בבלוג,אני יכולה לחפש באינטרנט כל מיני מילים שאיני יודעת ויש את האפשרוץ לשאול את אחי וההורים איך נכון לומר ולהסביר את מה שאני רוצה להגיד.

בעיקר בגלל הסיבות האלה החלטתי לפתוח בלוג..גם לשתף אנשים במה שאני עוברת ביום-יום וגם אני יכולה לעלות פוסטים של טאגים,המלצות וסקירות בדיוק כמו ביוטיוב רק בכתב.

בינתיים ראיתם שאני כותבת בבלוג הזה על דברים שכתבתי על התקופה של המלחמה,דברים שכתבתי,טאגים,ומשהו אישי שעברתי והחלטתי לשתף. אז כמו שאתם רואים אני מנסה לשלב בין כל התחומים. אני יכולה לגלות לכם שאני הולכת לכתוב על כל מה שקורה לי מתחילת החופש הגדול שבינתיים תקוע אך עדיין יש אקשן.

מקווה שתהנו ותשמרו על עצמכם.

אוהבת

היוש..

אני מקווה שכולם בסדר ושאתם מתמודדים בסדר עם המצב.

היום החלטתי לכתוב על מיקרה שעברתי עם האקס שלי,הדרך הכי מכוערת והכי כואבת שאפשר להיפרד בה: בגידה. 

נבגדתי.. אחרי שנתיים שהיינו ביחד. למרות שאנחנו עדיין צעירים לאהבה לא ממש יש גיל. הכל תלוי אם באמת יש אהבה או שהכל סתם. מבחינתי זאת היתה אהבת אמת אבל כנראה מבחינתו לא..

אז הכל התחיל בערך שנה לאחר שניהיינו ביחד... הוא בגד בי בפעם הראשונה(כן,היו כמה פעמים)..גיליתי את זה דרך תמונה שחברה שלי שלחה לי. תמונה ושל עוד ילדה מתנשקים.ישר טילפנתי אליו,למרות שכבר היה 12 בלילה וביקשתי הסבר.הוא אמר לי שזה היה במשחק "אמת או חובה" לא כלכך האמנתי לו.. מחקתי אותו מהחיים שלי לשבוע.לא עניתי לא לטלפונים,לא להודעות,לא למכתבים שהוא העביר דרך חברות..לשום דבר. עד שהוא יצא טיפה חכם ובא אליי הביתה,ביקש סליחה כמו בן אדם.לקח לי טיפה זמן לחשוב אבל אז איכשהו האמנתי לו.אולי זה באמת היה במשחק או שלא..לא יודעת.מה שכן ידעתי זה שאני אוהבת אותו ואם כל זה קורה בגלל משחק מטומטם אז אני מפגרת.

בקיצור סלחתי לו..עוד חצי שנה עברה.אנחנו ביחד  שנה וחצי.. אני מקבלת עוד תמונה איתו ועם ילדה שאני מכירה מהחוג.דיברתי איתה והיא אמרה שהוא נישק אותה והוא אמר שהיא נישקה אותו.. לא האמנתי לשניהם.הלכתי לידיד שלי שהיה עד לכל מה שקרה וצילם לי את התמונה מבלי שהם יראו והוא אמר שהיא נישקה אותו בזמן שהם דיברנו אחד עם השניה.. סלחתי לו ואיתה ניתקתי את הקשר.. 

אחרי חודשיים של שולם ואהבה והכל הוא הושיב אותי לשיחה דיי רצינית בבית שלו. את המילים האלה אני זוכרת בבירור: "שמעי זה כבר לא כמו שזה היה פעם,בכל זאת אנחנו שנה ו8 חודשים ביחד וזה השתנה" פה הבנתי שקרה משנו. הוא אמר שהתרחקנו ושהוא פגש מישהי אחרת והתנשק איתה כי זה היה דורש והוא התגעגע לזה (הייתי בחו"ל בתחרות באותה תקופה) אז הוא היה חייב לעשות את זה... לקחתי את התיק שלי וברחתי מהבית שלו.. שבועיים לא עניתי לו לשום דבר.הייתי סגורה בחדר ולא הרשתי לעצמי לצאת מהבית..כל הזמן פחדתי להיפגש איתו איפשהו.. הוא בא אליי הביתה אחריי שבועיים ולא רציתי שהוא היכנס אבל הוא נכנס לכוח... ביקש לפחות 200 פעם סליחה ולא ידעתי כבר מה לעשות.. מצד אחד אני ממש אוהבת אותו אבל מצד שני הוא בגד בי..בפעם השלישית,גם אם בפעמים הקודמות זה לא היה בכוונה או לא בא ממנו זה בכל זאת נכשב בגידה. סלחתי לו..לא יודעת אפילו למה. 

אחריי שבועיים הלכתי עם אחיינים שלי מהקניון ועברתי דרך הבית שלו,לא בכוונה..זאת פשוט הדרך היחידה להגיע מהבית שלי לקניון שלנו.. וראיתי אותו עם החברה הכי טובה שלי (שעכשיו כבר לא חברה שלי בכלל) מתנשקים. ורואים שזה גם בא ממנו ולא רק ממנה.. 

באותו רגע פשוט מחקתי אותו מהחיים שלי.לא טלפונים,לא הודעות,לא להיכנס אליי הביתה.. כלום!! הרגשתי נבגדת.הרגשתי פגועה.לא יכולתי לתאר לעצמי שזהו..שהכל נגמר בנינו אחריי שנתיים... בכיתי הרבה מאוד..חודשיים וחצי לייתר דיוק.. כל הזמן הזה הייתי בדיכאון,הרבה דמעות,שירים עצובים,עצבים..הכל..לא יכולתי לתאר את החיים שלי בלעדיו.

כל הזמן החברות שלי והידידים שלי ניסו לשפר לי את המצב רוח ולהוציא אותי מהבית וזה פשוט היה בלתי אפשרי..הייתי בדיכאון עמוק.הייתי בתחתית.הרגשתי פשוט שלקחו לי את כל הלב,לא רק חצי ממנו..

עכשיו יש לי חבר חדש,חיים שהם לא עצובים,חברות שלא יבגדו באמון שלי בהם... אני אפילו מסוגלת להגיד שאניי מאושרת שזה קרה.. כי המקרה הזה ביגר אותי מאוד. התחלתי להסתכל על החיים בנקודת מבט אחרת..

אם יש משהו אחד שהבנתי מכל זה,זה ש:בחיים יש רק הזדמנות אחת,והזדמנו שניייה ניתנת רק למי שבאמת מגיע לו.. כניראה שאצלו זה לא הגיע..לא בפעם הראשונה,לא בשנייה,ובטח ובטח שלא בהזדמנות השלישית... עשיתי טעות,למדתי את הלקחים והבנתי את מה שעשיתי.

טיפ קטן לחיים: אם בגדו בכם אל תסלחו.אם בוגדים זה כי לא אוהבים.פשוט תוותרו ותמשיכו הלאה.בן אדם שבגד בפעם הראשונה יבגוד גם בפעם השנייה והשלישית.אז תוותרו,בפעם הראשונה זה כואב אבל פחות מבפעם השנייה..

אם עברתם גם בגידה קשה או קלה אשמח אם תשתפו אותי.ואם אתם צריכים תמיכה ועזרה ממישהו אני תמיד פה. ניתן ליצור איתי קשר ב:

פייסבוק: Keren Samoylov https://www.facebook.com/keren.samoylov

או

מייל: [email protected] או [email protected]

מקווה שאהבתם.

אוהבת