דבר העורכת
אני מרגישה שבפוסט ההקודם לא הצגתי את עצמי לעומק.
להגיד: "שלום, אני מורן, בת 24 צלמת מבאר שבע" יכול להיות אחלה סיכום יבש, אבל אי אפשר באמת להכיר ככה בנאדם.
אז אני אנסה לנסח מחדש
ערב טוב קוראים יקרים,
שמי מורן אלבז. נולדתי ב15 לאוגוסט, בת מזל אריה (אוטוטו 24),
מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לעולם האומנותי, וזה התחיל עוד מהגן כשהייתה לי אובססיה לצייר,
גם בגן וגם אחר הצהריים.
כשהייתי בתיכון, במגמת אומנות, נחשפתי לראשונה לעולם הגרפיקה והפוטושופ.
בגיל 17 ידעתי שאני רוצה להיות מעצבת גרפית במשרד פרסום הכי מצליח בארץ.
זו הייתה השאיפה העיקרית שלי ודבקתי בה לאורך השנים.
בתום השירות הצבאי שלי, הדבר הראשון שעשיתי - היה להירשם למכללת 'ספיר',
ללימודי "תקושרת אינטרקטיבית".
אני אסביר במשפט כדי לחסוך לכם את השאלה: "מה זה אומר?".
אינטקאקטיב, אינטקרטיבי, אינטרקציה. כולם מאותו השורש.
אפשר לומר שלמדתי שם עיצוב גראפי: לוגו, פוסטרים וכו'...
מעבר לזה, למדנו עיצוב אתרים, עיצוב ופיתוח אפליקציות (לאננדרואיד), למדנו קצת אנימציה, תלת מימד, צילום, עריכת סאונד, עריכת וידאו, ושאר דברים מגניבים.. (למדנו להפעיל את הראש ולהמציא קונספטים, רעיונות ולא רק לבצע גרפית בפוטושופ.)
אז מה אני עושה כאן בבלוג אופנה אם אתם תוהים לעצמכם? ..
במקביל ללימודים ב'ספיר', נרשמתי ללימודי איפור ב'איל-מקיאג'
לפני כן, לא היה לי מושג באיפור ולא ידעתי להבדיל בין פודרה לסומק. אבל מה שכן ידעתי,
זה שאני אוהבת פלטת צבעים ומכחולים.
לכן הלכתי ללמוד איפור.
באיזשהו מקום זה היה מאוד ממלא ללמוד איפור יחד עם הלימודי אינטרקטיב שלי,
כי בספיר היצירתיות יותר באה לידי ביטוי דרך תוכנות גרפיות במחשב, ובאיפור נגעתי והתלכלכתי בצבעים.
אגב, מאז שאני זוכרת את עצמי, לא הרתיע אותי להתלכלך מחול או בוץ או צבעים.
אהבתי את המגע של החומר בין האצבעות שלי. אני חושבת שמשם נובעת האהבה שלי לאמנות.
בתום הלימודים ב'ספיר' (לפני קצת פחות משנה), התחלתי לצלם. לפני כ-10 חודשים בלבד.
בהתחלה צילמתי חברות שהייתי מאפרת. הן לא דוגמניות,
אני רק רציתי לתעד את האיפור שכ"כ השקעתי עליו:
בלי לשים לב, נשאבתי ממש עמוק לתוך עולם הצילום.
מצאתי את עצמי מצלמת ומצלמת, לעולם לא שבעה, תמיד מחפשת להשתפר ולהתמקצע, שוב מצלמת, שוב עורכת... ולעולם לא נמאס לי.
עם הזמן, עשרות בנות חלפו על פני עדשת המצלמה שלי, ויצא לי לעבור במס' תחנות בתהליך שלי כצלמת..
• צילמתי מסיבות. (ועזבתי)
• צילום בוקים
• צילמתי דוגמנית של רוברטו
• עבודות צילום שלי פורסמו בעיתון המקומי
• הפירסום האחרון שלי הוא על גבי שער מגזין בריטי
• לקחתי שיעור פרטי תחת חסותו של הצלם אורן היימן (כבוד!)
• צילמתי ועיצבתי קטלוג שלם לסלון כלות
• ייצגתי מס' דוגמניות במקביל, שיפרתי אותן משמעותית, שהן נחשקו ע"י סוכנויות אחרות.
(למעשה הבנות שייצגתי הן אלו בשמלות הכלה)
• כיום אני מייצגת רק את הדוגמנית קרין דומניץ (זו מהראיון בפוסט הקודם)
• העבודה האחרונה שייצא לי לצלם, לפני צוק איתן, היה תמונת ביוטי שאיפרתי וצילמתי לתחרות איפור לקמפיין לבן.
השתפרתי מאז לדעתכם?
דבר נוסף שאני יכולה להעיד על עצמי:
אני אוהבת אופנה.
אני לא בטוחה אם באמת אצליח לקיים את הבלוג הזה כ'בלוג אופנה' ולדאוג שתמיד יעלו פוסטים עם טרנדים עכשיווים וכו'.. כי אני לא סטייליסטית אחרי הכל. אני צלמת - מאפרת.
לי יש נקודת זוית אחרת על אופנה.
אני אוהבת לחקור על סגנונות צילום שונות, וצלמים שונים בברנז'ה.
כשאני מזהה מולי תמונה איכותית - אני רואה בה כיצירת מופת. לווא דווקא מסתכלת על הלבוש והקססוריז, ז"א גם. אבל אני מסתכלת על התמונה הכוללת, אני רואה מה הלבוש והאקססוריז היו אמורים להעביר, ואיך המבט של הדוגמנית, זוית הצילום והתאורה עליה מחזקים את המסר עצמו.
אני מסוגלת שעות רצופות לבהות בערוץ האופנה (HOT 88), צופה בתוכניות ריאלטי
כמו "הטופ מודל הבאה" ו-"פרוייקט מסלול".
יום אחד נכנסתי לסופר וקניתי את כל המגזינים שראיתי על המדף.
המקופאית הייתה המומה ולא הפסיקה להטריד בשאלות.
** התמונות שאני מעלה - ניתן ללחוץ עליהן ולצפות בגדול יותר.
אני גם קוראת מהופנטת של מגזין ווג הצרפתי והרוסי, למרות שלא יודעת לקרוא שם מילה. וגם המגזין גלמר וכו'..
• הערה לדוגמניות:
אני חושבת שלהיות דוגמנית טובה, זה מעבר לפוזות בנאליות מול המצלמה והרבה לייקים בפייסבוק.
דוגמנית טובה, לדעתי, צריכה להכיר את עולם הדוגמנות לעומק, שזה אומר, להכיר שמות של דוגמניות (לא רק להגיד בר רפאלי או אסתי גינזבורג), ולהכיר וללמוד סגנונות שלהן.
לדעת לשחק, להכיר בכללי סגנונות צילום, וסגנונות לבוש, ולהבדיל בין 'רטרו' ל-'שנות ה50'
ל-שנות ה-70' וכו'..
תבינו שאני מאז גיל 17, הייתי בקו אחד בראש של להיות מעצבת גראפית לאתרים או אפליקציות או לוגואיים,
ופתאום החלטתי להיות צלמת אופנה.
במהלך כל אותן העשרה החודשים בדרכי להיות צלמת אופנה, גיליתי שהמונח "אופנה" הוא הרבה יותר מורכב ורחב ממה שאני הכרתי או ידעתי.
אני למדתי ה-מ-ו-ן, וממשיכה כל הזמן ללמוד דברים חדשים ומסדרת את הידע שלי בראש לתוך מגירות שמסודרות לפי סגנונות, ז'אנרים, צבעים, תחושות וכו'...
אני אוהבת איפור. אני אוהבת צילום. אבל אני חושבת שאני יותר אוהבת צילום.
כיום אני מתפרנסת בעיקר מאיפור לכלות, איפור ערב, איפור לילדים בהפעלות וכו'..
אבל אני מודה, שהייתי רוצה להתפרנס בכבוד גם בתחום הצילום.
בחודש האחרון שקלתי אפילו לרדת מהארץ, לנסות את מזלי בניו-יורק וללכת לחיות את החלום.
אבל מה שבעיקר עוצר בעדי זה ארוסי שכאן בארץ, נתחתן בעוד שלושה חודשים,
אני לא באמת יכולה לנסוע בלעדיו.
וגם בגלל פרוץ מלחמת 'צוק איתן', שגורמת לי יותר מתמיד לנשק את האדמה עליה אני דורכת.
וזה בעצם מה שהוביל אותי לפתוח את הבלוג הזה.
אני חושבת שבאיזשהו שלב, לאחר שפתחתי את הבלוג והוא היה מכוסה כולו בלבן
עירום מעיצוב, אני קודם הייתי צריכה להלביש אותו גרפי - והשקעתי מס' ימים על זה.
לאחר מכן הבטחתי גיליון מפוצץ ועשיר, והעלתי. אני לא יודעת כמה הוא מוצלח,
יש בסה"כ 5 אנשים שהגיבו לי, אבל הוא הגיע לרשימת הפוסטים החמים של ישראבלוג,
אז כנראה זה אומר משהו.
אחרי הפוסט היכרות המעמיק הזה שלי,
אני חושבת שהמחשבות שלי שוב הסתדרו המקום,
ומטרות הבלוג הופכות להיות יותר ברורות.
אני לא חושבת שאני אני אעלה יותר גיליונות שיהיו בימים קבועים,
או נושאי "ספיישל" מסויימים.
כי אז זה מאלץ אותי להתעסק בטפל ולא בעיקר.
הרי אני לא באמת יודעת לעשות מניקור,
ולא באמת יודעת להתאים לכם את הבגדים בארון שיהיו הכי שיקיים.
אבל אני כן יכולה לעשות פוסטים מעמיקים, בהם אני משתפת אותכם בידע שלי,
במקורות ההשראה שלי, וביצירות שלי עצמן.
ובעיקר מדברת על צילום - מהפרספקטיבה שלי.
אני מקווה שלמרות הטוויסט הקיצוני שאני עושה כבר בגיליון ה2 -
אתם עדיין תמשיכו לקרוא, ולכו תדעו, אולי גם יבוא לכם להגיב.
♥
עד כאן להיום.
מורן אלבז / צלמת אופנה ♥
פעם שניה ברציפות בפוסטים החמים! :)
מזמינה אותכם לצפות בהפקת אופנה שצילמתי השבוע: גיליון מס' 3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
צלמת אופנה