כשיש מה להגיד

אני לא יכול לעמוד בעומס המזורגג הזה

למה אנשים לא מדברים איתי בגלל קטנות

כל היום אני מתרוצץ לקנות את המצרכים,

ואז אני עומד כמה שעות במטבח, וחם לי,

מכין את האוכל

והיא פותחת את הפה וצורחת עליי כמו זונה קטנה

אני אוהב אותה וכל זה, אבל למה היא חייבת להיות כזאת שרמוטה?

היא בטח מתוסכלת ממשהו, או שמשהו מפריע לה

אולי זה קשור אליי, אולי לא,

כך אן כך היא מעדיפה לא לפתוח את זה,

לא שזה סוד

בלילה אני אזיין אותה ונאכל, ואז היא תירגע

היא אומרת - "כל המדינה לרגליך, ואתה לרגליי."

היא לא אמרה לי בפנים, אבל קראתי בבלוג שלה

לא אכפת לי להיות לרגלייה, אם זה מה שהיא חושבת, אני לא שוביניסט,

האמת שאני בכלל לא לרגלייה, היא לרגליי,

אבל שתחשוב מה שהיא רוצה

ואני לא מתבלבל בגללה, אלא כי אני חושב על מלאן דברים בבת-אחת כשאני איתה,

היא משעממת אותי, אז המחשבות נודדות

אבל אם היא חושבת שהיא מבלבלת אותי, שתחשוב, אם זה עושה לה טוב.

לא יודע למה שמתי את הציור הזה,

זה בכלל לא דומה לה.