כשיש מה להגיד

ערפילים ורוחות שוב הלוך ושוב

רגעים של כאב, רגעים של שמחה,

שיחרור הנשמה הכלואה

מדבר אדם דין וחשבון עם עצמו,

מלמולים פנימיים

מחשבות טורדניות, אובססיות,

חוכמה ובורות

חסד ועיוורון

הידיים לא תמיד מחזיקות את מה שניתן בהן,

זה חומק כמו הרגעים, כמו הזמן

רגע רודף רגע, מצב רודף מצב,

חדשות-חדשות ערבים לבקרים,

כל שמש צהריים צריכה לסמל משהו,

להשאיר צריבה

אבל הכוחות נגמרים בין מנוחה למנוחה בלילה מלא ציפייה לקרב הבא

משחקים של מלחמה וכבוד, וכבר לא נשארה אדמה אחת חשופה

על מה חושב האביר הלוחם בשעות הלילה הבודדות,

איזו נעימה מנגנת את לבו

כשהתמימות נמוגה, או רוצה להיעלם,

ומפלצות ושדים צומחים בכל פינה

בניינים גבוהים ללא חלונות פתוחים,

חומות משוריינות

לרגלי החומה מלבלב פרח ענוו,

מושפל וכפוי ראש על שאין מי שיבחין ביופיו.