כשיש מה להגיד

דחילק, אחי, אל תדבר ככה

עזוב אותך מזה, באמת

לא, זה לא לעניין, מה שאתה אומר

תרד מזה, מה אתך

מספיק, זיינת לי את השכל.

כשאני מקבץ סביבי את כל המתים, והחיים,

ויש ספינה באופק שלא זזה לשום-מקום,

והשמיים בוערים כמו השמש נוזלת לאדמה,

ואני יושב במכונית שלי כמו איש מסכן משנות התשעים,

שומע שירים מתוקים ברדיו ומחייך להברקות של המגישה,

ויש לי שני ילדים, בן ובת, שמחכים לי בבית,

וזו שהתחתנתי איתה והבטחתי לה את הכול,

ועכשיו אני יושב במכונית אחרי העבודה,

ולא יכול להיכנס,

לא יכול לראות את הפרצופים שלהם,

זה לא מה שחשבתי, מה שציפיתי, מה שתכננתי...