חמש-רגלי יאמבי

לבטח הבינותם שאני כותב. אז הרי לכם שיר שכתבתי לפני הרבה זמן (בהמשך לפוסט הקודם)

מֵרָחוֹק דּוֹמֶה שֶׁהָאֹפֶק מִצְטָרֵר.

הֶעָבָר בִּקְרָב אֶת הַמָּחָר מְכַעֵר.

הִרְהוּר מַחְרִישׁ בְּזֵדוֹן נֶאֱחָר:

"אַתָּה פֹּה וְאַתָּה נִשְׁאָר".

אַהֲדָה מְלָאכוּתִית מֵאֵלֶיהָ פּוֹלַחַת,

לְעֵבֶר אָדָם שֶׁלֹּא עָשַׁה כָּל רַע, לִכְאוֹרָה.

וּבַת הַקּוֹל לֹא רַק אֶת הָאֹפֶק מְצֵרָה,

אֶלָּא אַף אֶת עֵינִי הַפּעוּרָה.

מִפְלֶצֶת הָאֹשֶׁר גֹּובָה קָרְבָּן פִּתְאֹם.

חַסְרַת הָאוֹנִים לְקִיּוּם תִּלְחֹם.

בְּבוֹא הָיּוֹם נַקְרִיב אוֹתָהּ לְשָׁלוֹם.

נִזְבַּחָהּ לָעַד לְאַחַר שֶׁנָּקוּם מִן הַחֲלוֹם.

פיייי, איזה קשה זה לנקד נכון!