אני מופתעת לפעמים מהחוצפה של אנשים. הם מרשים לעצמם כל כך הרבה מבלי להתחשב באחרים, מבלי לעצור לשנייה ולחשוב אם זה בסדר מבחינת האדם השני. או שאולי זו רק אני הטיפשה שתמיד מוותרת על עצמי. 

אני צריכה ללמוד להעמיד במקום גם את האנשים הקרובים אליי. 

אז מסתבר שבזבזתי שנתיים מהחיים שלי... לא שזה שונה מכל תקופה אחרת בחיים שלי.

עוד אכזבה לאוסף...