שלום ומלחמה הם לא סתם מצבים הם שני אוהבים שנפרדו בכי רע.
הפכים נמשכים משום שהם משלימים זה את אך הם לא הבינו זאת ומאז מנסים זה לתפוס את מקומה של זו.
אם נחשוב על זה מעט אין הם שונים זה מזו בהרבה.
בשניהם הרוגים. בשלום אלו לרוב מיתות טבעיים ובמלחמה לרוב ילדים בין אם בני יומם או בשנות העשרים.
בשניהם מסר כלשהו מועבר. בשלום הוא מועבר בדיבור ובמלחמה באלימות.
בשניהם רגעי אושר. בשלום יום יומי של צחוק והנאה ובמלחמה אושר רגעי של הקלה כשהבן שב הביתה בשלום ללא פגע.
השלום והמלחמה מזה שנים רבים ומתחרים זה בזו על מי את מקום האחר יתפוס ומנסים לצוד את עינו של האחר משום שבתוך לבבותיהם עוד אוהבים אהבה עזה ומה כמו השמש.
ללא השלום לא הייתה המלחמה וללא המלחמה לא היה השלום שכן על מנת שיגיע השלום על המלחמה לפרוץ ועל מנת שהמלחמה תפרוץ היה חייב לשרור שלום ושקט באזור קודם לכן.
למלחמה ולשלום משחק מוזר. הם אינם ילדים אך עודם משחקים בחתול ועכבר.
כמו היער המתחדש לאחר שריפת אימים שהרסה כל מה שבדרכה וכמו השקט שלפני הסערה עליהם להגיע אחת אחר השני בכדי להתקיים.
השלום והמלחמה אינם מבינים שעל מנת לאחות את לבבותיהם השבורים עליהם לסלוח אחד לשנייה ולחבור יחדיו לשלם אחד שבו ישנם ריבים וקיימות תגרות אך אח את באחיו לא יפגע וגם לא יהרוג.
למחלמה ולשלום יש עוד הרבה מה ללמוד כי כמו שאמרנו כמו ילדים נוטים לנהוג.
נא לא לשכוח קוראים יקרים אחרי המלחמה יגיע השלום ואולי יום אחד ישקיט את אש המלחמה כמו שמים מקררים אבן לוהטת ויחדיו יוצרים אדים המתאחדים עם האוויר- הצופה הנייטרלי במשחקיהם של ילדי השכונה – שלום ומלחמה.
הרי הוא ואדמה מזמן כבר הגיעו להבנה ששלום ומלחמה הינם חלקים מאותה לבנה שבורה מבניין של אוהבים.