הייתי וברחתי

הבדידות חדה כמו תער, היא חותכת מבפנים

מאהבה סוערת נשארו רק סימנים

ואני הרי שלכת במקומות מסוימים

מקווה למצוא שבילים, עדיף מסומנים

ואת לא גומרת, את גומרת בלעדיי

אין לך לאן ללכת, רק להילחם עליי

בתוך אבני בזלת את חוצבת את דמותי

זו לא האהבה הריקה שלך שהרגה אותי

זו תחמושת בלתי מסומנת של איש בלי עלים!

זו תחשושת בלסי מתומנת של שיש בלי אלים!

זו תפזורת לא מקוונת של שיר בלי מילים!

אלו אנשים שלא קיימים בכלל,

והם כותבים שירים!