לקח לי שבועות רבים להפנים ולהבין שכל מה שאיי פעם אמרת לי היו בעצם שקרים-שקרים בעטיפת צלופן.
הצבעים היו כל כך יפים ומסנוורים שלא העלתי על דעתי ששום דבר מזה לא נכון.
"יקירתי-תמיד אהיה שם לצידך" - מעולם לא היית..לא שדאבתי ובכיתי בשקט לתוך עצמי באחד מרגעי המשבר שלי, לא שחששתי מתוצאות הבדיקות שעברתי- נהפוך הוא,תמיד סיננת את "ההכל בסדר" הכה טיפוסי ומזלזל ואף לא היית איתי ביום ההולדת שלי. יום שכה השתוקקתי לבלות לצידך.
"לעולם לא אפגע בך- לפחות לא במתכוון"...ופגעת..הרבה..ריסקת, הרסת, החרבת ושיקרת עד בלי סוף...צפוי..עדיף לבלות את זמנך עם בחורה צעירה ושופעת המספקת לך תענוגות בשר מאשר אישה בוגרת שיכולה ורוצה לספק רק אינטלקטואל.
"זאת חברות אמת-ללא שום אינטרסים"- איזו חברות אמת בדיוק?? נתתי לך את כל כולי...חברתי,זמני,סודותי,הערכתי,האכפתיות שלי ואת מיטב אהבתי.
הייתי לצידך בלב ונפש...נסעתי אלייך, לנחם ולחבק וכל מה שקיבלתי בתמורה היו שקרים...ציפיה דרוכה לחברתך..וכלום בסוף..
" אין לי רכב...אני עייף...מחר צריך לקום מוקדם"... ובאותו הזמן השתגלת איתה..אותה אחת שנשבעת שאין בינכם דבר..שלעולם לא תחמוד אשת איש..
שהיה לי ברור ערכית ומצפונית שלמרות כל תשוקתי ומחשבותי...זה לא יקרה ביננו,כי גם אני אשת איש ומצפוני ייסר אותי וכל כך לא רציתי לפגוע במשפחתי וגם בך- לא לשים אותך במצב ההזוי הזה...ולכן נלחמתי בכל שארית כוחותי בתאווה ועדיין נשארתי לך חברה..עד כדי כך היית חשוב לי..
רק נבצר ממני להבין שמלחמתי הייתה מלחמת חינם שכן כל אותה התקופה היית איתה..ורק איתה ואני המשכתי לתת וספגתי רק השפלה.
כאבתי בעבר רבות..קראו לי מוזרה,מופקרת,משוגעת,שמנה, דפוקה ועוד...אך מעולם, מעולם לא מטומטמת..ורק אתה הצלחת לתת לי להרגיש מטומטמת..ובסתר ליבך קראת לי מטומטמת...היות ובזמן שחיכיתי להודעה ממך..היית איתה ואני הייתי אתנחתא קומית בשבילכם,כסת"ח,ניצול ,מוקד ללעג ולא יותר...
איך יכולת לומר לי שאני חשובה לך? שאתה אוהב? שאכפת לך? איך יכולת כל הזמן לשקר לי ולגרום לכל כך הרבה מרמור ועגמת נפש?
הרי הייתי כל כך בסדר איתך..כל כך כנה..כל כך דואגת,מחבקת,אוהבת ותומכת..ואתה?? מה היית לי אתה?? שום דבר ממה שאמרת במילותייך היפות..שום דבר ממה שהבטחת בהבטחותייך "הכנות"...מכרת לי שקרים בעטיפת צלופן..ולא יותר מכך..
רמסת,הרסת...שיטית בי..למה?? למה??...
למה אתה לא מסביר לי למה??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קמדן