היוש
הרבה זמן שלא כתבתי. ותאמת עבר עלי די הרבה בזמן הזה..
במיוחד מישהו אחד שמשגע אותי..
הכרתי מישהו לפני בערך שלושה חודשיםם.. ונהיינו החברים הכי טובים. עושים הכל ביחד. הולכים לקניות וסתם להסתובב. תמיד היה מתח מיני מטורף בנינו ומהתחלה רציתי אותו.. אבל דבר אחד ידעתי מהתחלה- יש לו חברה והוא לא יהיה שלי בקרוב.
הזמן עבר והתחברנו ממש. הוא בא אלי הביתה ממש כמו בן בית. אוכל עם המשפחה שלי יושב לראות איתם משחק בסלון. ובאמת עושה הכל כמו בן בית.
באיזשהו שלב זה פשוט קרה. הוא אמר לי שהוא תמיד חושב מה היה קורה בנינו אם לא הייתה לו חברה. מהרגע שהוא אמר לי את זה לא הפסקתי לחשוב על המשפט הזה. והוא נחרט אצלי טוב טוב. וכמובן לא מסתירה ממנו כלום. הלכתי ואמרתי לו שאני כל הזמן חושבת על זה. ושאני שבורה מזה שהוא לא יכול להיות שלי באמת. הוא תמיד אמר לי שהוא חבר שלי חוץ מהקטע המיני שיש בין זוגות... אחרי כמה ימים שזה פשוט היה לי בראש הוא בא אלי ודיברנו שוב.. והפעם שיחה ממש ארוכה ורצינית. הוא אמר לי שהוא לא יכול להפרד מחברה שלו.. אבל אפשר לעשות משהו חד פעמי והוא מבטיח שלא יספר לאף אחד. ומאז החד פעמי הזה נמשך כבר חודשיים. בהתחלה זה היה רק נשיקות וזהו. אבל אנחנו לא ילדים בכיתה ה' וזה הפך לזה שאנחנו שוכבים כמעט כל פעם שאנחנו ביחד. וכן הייתי מאושרת מזה. כשהוא היה איתי הייתי הכי מאושרת בעולם וכשהוא היה הולך הייתה פשוטט בבאסה ועצבנית. כל הזמן אנחנו מדברים על זה שאני אוהבת אותו קצת יותר. והוא תמיד אומר לי שאותי הוא מעדיף על כולם.. ואחרי כמה שניות מזכיר את הכמעט..
אני שבורה מזה שהוא לא באמת שלי. שהוא איתי אבל לא איתי. שהוא אומר לי אהבה שלי אבל אני יודעת שיש עוד אחת..
כל מילה שמעליבה אותי הוא משהו שהוא אומר לא במקום אני פשוט מתחילה לבכות.. ריגשית כזאת נו..
מצד אחד אני יודעת שאני חשובה לו. והוא באמת מקנא לי על כל דבר. היינו בבית של חברה והיה שם עוד ידיד וסתם התחבקנו אז הוא לקח אותי לשיחה ואמר לי שקשה לו לראות אותי ככה.. אז סופסוף הוא אולי הבין מה אני באמת מרגישה כל הזמן הזה שאני שלו אבל לא באמת שלו. הוא יודע הכל אני לא מסתירה ממנו כלום. הוא יודע שאני מאוהבת בו. יודע הכל.
תמיד נשארנו החברים הכי טובים זה לא השתנה מאז שהתחלנו לשכב. אבל זה פשוט מפריע לי שהוא לא באמת שלי..
אומרים אחד לשני שאם לא הייתה לא חברה היינו עכשיו אחד הזוגות הכי יפים שיש. כולם גם אומרים לי שאנחנו כל כך מתאימים. אנשים שלא יודעים מה באמת יש בנינו מדברים מאחורי הגב שלנו שאיזה זוג יפםה אנחנו.. ורק באלי להסתובב ולהגיד הוא עוד לא שלי..
מחכה שהוא יהיה שלי.. רק שליי ..
♥♥
אז בעצם המצב הראשון זה להמשיך ככה, מצד אחד מאושרת וכיף לי איתו ומצד שני סובלת שהוא לא באמת שלי..
והמצב השני זה פשוט לנתק את הקשר.. שלא הזכרתי את זה אבל אמרנו שזה מה שנעשה ואחרי יום התקשרתי אליו בוכה ושאני לא יכולה בלעדיו...
נמאס לי להיות אופציה שנייה אבל אני לא יכולה בלעדיוו 