Dream, Imagin, Create

זה מדהים כמה לידו אני מרגיש תלותי וקטן וילדותי.

הוא גבה מאז ראיתי אותו פעם אחרונה. הוא מחבק יותר. העור שלו נעים והשיער שלו נעים והכל נעים.

הוא אדיוט. אבל זה בסדר, גם אני אדיוט.

אני מנסה לא להידבק יותר מדי, כי אני יודע כמה אנשים שונאים דביקות, ולפעמים אני לא שולט בזה וסוג של ליטרלי נתלה עליו. זה גם נעים.

הוא נראה לי אחד היחידים שצוחק מהבדיחות שלי אבל מצד שני הוא צוחק מהכל. הוא כזה נקבה בעלת גוף גברי. אבל השפתיים שלו עבות והאף שלו בואו נגיד- ישראלי 

הוא רזה ומפתח שרירים בבטן והוא נתן לי לגעת בהם פעם- מרגיש מוצק ומוזר. קוביות.

אני עוד זוכר יום אחד שחגגנו אצלו בוילה הענקית שלו את ראש השנה והחלטתי שאני שותה בקבוק יין שלם והתחלתי לדבר שטויות, והוא פשוט צחק אבל צחוק לבבי וחמים ופשוט... פאק נו.

יהיה מצחיק אם פתאום הוא ישכח מהאובססיה שלו למשפחה רווית ילדים. 

יהיה יותר מצחיק אם הוא גם יחליט שאין לו בעיה עם גברים.

יהיה קורע אם הוא יאהב אותי קצת גם.

אחחחחח דאמיט.