החלומות שלי מוזרים. כמעט תמיד אני מוצא את עצמי בסיפור של מישהו אחר, בעולם אחר, עם אנשים זרים שאני מתחבר אליהם רגשית. החלומות האחרים המועטים הם עליי ובדר״כ הם גם מתגשמים במציאות (למשל. חלמתי שאני הורג בטעות את סבתי ולאחר מכן דוקר את עצמי מרב התסכול, סבתי נפטרה שבוע לאחר מכן). מזכיר לי שאתמול הרגשתי משהו רע מסתובב לי בחדר. מכירים את זה? משהו רע. שנייה אחרי זה, כשהייתי במחשב, המדף שמעליי חרק בפתאומיות וכל המחברות שעליו נטו לצד ונפלו (לא מהמדף). אחרי כן הייתה חריקה דומה מהחלון ואני חושב שאיזה צל עבר שם, אבל זה כנראה שכן.
בחזרה לחלום.
הלילה חלמתי על מקום שבהחלט נקרא עזריאלי, אך לא נראה כמו עזריאלי כלל. זה היה מגדל ענק, מוצף אורות וללא קירות בסופו, רק קומות שאותן ראיתי ממבט של מטוס. היה שם ילד שחור שיער ובעל עיניים מתות, ולידו הייתה נערה בבגדים שחורים צמודים (קודם היא הייתה ילדה או משהו כזה). ואז יש פלאשבק למקום שנראה כמו גינה של בית מפואר מהמאה ה18 (גינה קטנה עם עצים סבוכים וחוטי זהב סבוכים בין העלים), לגינה יצאה ילדה בלונדינית קטנה עם שמלה ורודה-זהובה ושיחקה עם אותו ילד, ואז הוא הניף את ידו והרג מישהו שם שישב בגינה. היא בכתה, הוא ניסתה לשכנע אותו לא לעשות זאת יותר.
חוזרים מהפלאשבק, הילד והילדה (פתאום היא קרובה לגילו) יושבים מעל המגדל ולפתע כל החשמל נפסק, המגדל כבה. סצינה הבאה הם באוטובוס שנראה קצת שונה מאתנו, מדברים על מה שקרה במגדל.
היא: ״אז... נוראי מה שקרה שם, נכון? מסכנים האנשים שכבה מעליהם האור.״
הוא: ״כן, הייתה שם הצגה. הם היו צריכים להפסיק את ההצגה.״
ואז, משום מה, בא אליהם איזה זקן עם עיתון בטענות והילד התעצבן, שלף ציפורניים ובדיוק אז הילדה אומרת לו ״היי אריק, בוא תתקרב!״ היא מושיטה את היד כדי לחבק את ידו שלו. משום מה כעת אני שם לב שבידיו יש חוטים עבים ובידה סוג של דיסקית לבנה. הילד עוצר וחוזר אליה, משלב את ידה בידו.
מעבר נוסף, האישה כבר די מפותחת והיא קצת מזכירה את קאטוומן, היא והילד רצים במסדרון היא מקדימה והוא אחריה. הם מגיעים לקרב או משהו. אריק מתעצבן והוא שולף את הסכין שלו, מתחיל לרצוח אנשים. האישה צועקת ״אריק! אריק!! תישאר מאוזן! אריק!!״
ואז את הגוף שלה מפלח חץ והיא נופלת. אריק צועק ״קלארה!!!!״ ומרגיש חסר שיווי משקל, או יותר נכון שהוא רוצה לרצוח אבל ממש ומתחיל במסע ההרג שלו. היא מנסה לקרוא לו מהמתים אבל הוא לא מקשיב.
באם! עוד מעבר: חזרה לאוטובוס, גרסה טיפלה שונה. הילדה כבר אישה וכשאריק מתחיל להתעצבן על הזקן (לאחר שחתך שם איזה שני אנשים) ולהוציא שוב את הסכין היא נוגעת לו בכתף והוא מחטיף לה חזק (בפנים). יש שמיעה של שבירת עצם. היא מחייכת ונותנת לו את הדיסקית, ואומרת ״יותר מתאים לך להסתובב עם אולר מאשר עם סכין.״ הוא מרגיש חרטה על המכה. כעת אני ממש מבין שבלי קלארה, הבאלאנס שלו, אריק הוא פשוט רוצח.
חוזרים למוות של קלארה, שהשם שלה שונה פתאום לנעומי. אנשים מחזיקים אותה, היא מנסה לשכנע את אריק שלא להרוג אף אחד ורק לברוח או משהו כזה, ולפתע היא נופלת (שום דבר לא פוגע בה). היא מנסה להזהיר אותו אבל הוא בטוח שהיא מתה. הוא רוצה לנקום.
קמתי מהחלום עם דמעה בזווית העין. הרגשתי מחובר דווקא אל האישה, אבל חשתי צער כלפי הילד. בסוף החלום הבנתי איכשהו שהוא מגלקסיה אחרת או משהו. לא בטוח. הוא מסוכן. לא היה לה אכפת.
טוב, כן, היו לי יותר מוזרים מאלה (הרבה יותר. כאלה שאם הייתה לי הסבלנות ויכולת הכתיבה הייתי יכול להפוך אותם לסיפורים קצרים/ארוכים ואפילו ספר), אבל אין כמו לשתף חלום טרי מהתנור.
בקשר לצום, בינתיים אני מחזיק סבבה. טוב, האמת שכשאני כותב את זה אני רק נהיה רעב יותר, אבל אני אשרוד. נראה לי.
גמר חתימה טובה לכולם. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הפיקאסו של המוות