אני לא לובשת מכנסיים קצרים.
לא מתוך מקום של צניעות, להיפך, משטור נשים ומדידת ערכן לפי צניעות היא אחד הדברים הבזוים בעיניי.
אני לא לובשת מכנסיים קצרים ,מסיבה פשוטה הרבה יותר :מכנסיים קצרים ,הידועות בכינוי שורטס, נראות עליי נורא.
אני מניחה שאני לא היחידה שנמנעת ממכנסיים קצרים בגלל שהיא חושבת שהן נראות נורא עליה. הנחה נוספת שיש לי ,שקוראי שורות אלה (אם יש כאלו בכלל) מדמיינים בחורה שמנמנה ,הנאבקת בשורטס בגלל שלא נוח לה,אחרי שטיפת המוח הנוראית שהמדיה העבירה אותה,להראות רגליים לא-דקיקות בציבור.
אבל לא, אני מידה 0.
איך אני, הנרקיסיסטית מספר אחת, שמאוהבת בעצמה (בפלג הגוף העליון שלה בכל מקרה), שמתה על להצטלם בעירום ואוספת הלבשה תחתונה, הגעתי למצב שבו כל פעם שאני מודדת מכנסיים קצרים עולה לי גוש דמעות בגרון? אני לא יודעת. אולי זה בגלל שהגענו למודל יופי לא אפשרי- שבו אני צריכה להיות גם רזה ודקיקה,עם רווח בין הירכיים ,מותניים צרות וצלעות בולטות, אבל גם להיות דאבל די ולהציג תחת-סקוואטים מושלם? אולי זה בגלל שהתחת- ליתר דיוק,האין-תחת שלי כמו שאני נוהגת לקרוא לו, לא מושלם,ואני לא רגילה להתמודד עם חוסר שלמות בנוגע למראה החיצוני שלי?
אני רק יודעת שממש חם לי,ואין לי מה ללבוש,והפשטות שבה אנשים אומרים לי "אז תלבשי שורטס" גורמת לי לרצות לסרס אותם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
