| 10/2014
תשובות לשאלון השבועי
מבחינה דתית?
אני מאמין אדוק.
בכך שאין אלוהים,כלומר.
אני גם לא מאמין בכוח עליון,אני מאמין בצירופי מקרים.
הרבה אנשים אומרים שהעולם יפה מדי,לכן בהכרח ישות מסוימת בראה אותו,לא הגיוני שיופי כזה נוצר בטעות.
אני מתייחס לזה בדיוק מהכיוון ההפוך-בגלל שהעולם יפה כל כך,אין סיכוי שיש ישות כל כך מתוחכמת שהייתה מסוגלת ליצור אותו.
רק הארעיות של הטבע,השתלשלות סיבתית של צירופי מקרים בהסתברות נמוכה,והתפתחות טבעית מסוגלים ליצירת פאר שכזאת.
מבחינה פוליטית?
אני חושב שכולנו בני אדם.
אנחנו לא שווים,כי אנחנו שונים,כל אחד נולד לתרבות שונה,באיזור אחר,לחינוך אחר. ולכן,יש לפעול לצמצם את הפער הטבעי הזה ולנסות ליצור שיוויון הזדמנויות.
מבחינת הסכסוך היהודי פלסטיני,אני בעד שלום. הדרך לשם ארוכה וקשה,ויש המון גורמים משני הצדדים שמנסים להכשיל את התהליך,קיצוניים למיניהם,אנשים מלאי שנאה שנובעת מהפחד מהלא נודע.
אני לא מהאנשים שקוראים לזה כיבוש,כי זאת המדינה שלי,ויש לנו זכות עליה,אבל באותה נשימה,גם להם יש.לכן אני בעד שתי מדינות לשני עמים,לא יודע לגבי גבולות ועניינים בירוקרטיים,אבל זה הרעיון המרכזי.
מבחינה אקולוגית?
אני משתדל לשמור על הסביבה כמה שניתן.אני ממחזר נייר ובקבוקי פלסטיק,לא מבזבז,לא מלכלך את הסביבה ולעיתים מנקה אחרי אחרים. אני תמיד מרגיש שאני לא עושה מספיק,אני בכל זאת קונה ספרים מודפסים שכרתו בשבילם עשרות עצים ומאות עצים,אבל הקינדל נראה לי פשוט שגוי.זה שגוי לקרוא ספר מתוך מכונה קרה,שאי אפשר לדפדף בה,להריח את ריח הדפים.
אני חושב שבתור השליטים הזמניים של כדור הארץ,יש לנו אחריות כבדה בשמירה עליו. ומי שאין לו מוטיבציה לפעול למען הסביבה,לפחות שלא יפגע בה.
מבחינה לימודית או תעסוקתית?
אני אוטודידקט.במקום להקשיב בשיעור אני מצייר,כותב,חושב.
אבל בכל זאת אני מצליח מאוד בלימודים.אני לא אוהב את השיטה של משרד החינוך,אבל קשה מאוד לשנות משהו מושרש מהיסוד,שכבר נטמע בתלמידים.אני שונא כשמורים מכתיבים,מבקשים מאיתנו לשנן,מלמדים לבגרות ולא להבנה,למען רכישת ידע.הבעיה היא,שמרוב שהמערכת עיצבה אותנו,הרבה מהתלמידים מבקשים מהמורה להכתיב,והמורים המעטים שרוצים לשנות,שלא מוכנים להכתיב או ללמד אך ורק לבגרות,נתקלים בתלונות רבות מצד התלמידים.חלקם נשברים לבסוף.זה עצוב,אבל אין לי פתרון.
מבחינה שכלית?
אני חושב שיש כל כך הרבה סוגים של חוכמה והיא כל כך רחבה ומגוונת שבלתי אפשר למדוד אותה.
כל הכלים שהומצאו במהלך השנים על מנת למדוד אותה ולדרג אותה בספרות הם צרים ומוגבלים מדי.
לכן לא אגדיר את עצמי מבחינה שכלית.
מבחינה רגשית?
אני מאוד רגיש.ואני לא מפחד להגיד את זה.אני לא מפחד להגיד שאני בוכה אחרי שפגעו בי או אחרי שראיתי סרט או קראתי ספר עצוב.
אידיאל הגבר המאופק שלא נותן לרגשות לזלוג החוצה ממנו מכעיס אותי. זאת תפיסה מעוותת,ולדעתי איננה נכונה,במיוחד בתקופה המודרנית בה אנו חיים.
הרגש הוא תמצית האדם ואסור לכלוא אותו בכלוב הגוף.
מבחינה חברתית?
יש לי הרבה חברים,אבל קשה לי לשמור על קשרים.
יש לי פיצול אישיות בעניין הזה,חצי מהזמןאני אדם אינדיווידואלי עד מאוד,שמעדיף להיות עם עצמו מאשר עם אחרים.
ואילו בחצי השני,אני אדם שמתחבר בקלות ומכיר המון אנשים ואוהב לדבר ולספר סיפורים ולשהות בקרבת אנשים מעניינים.
בצורה מוזרה,אני הרבה פעמים מרגיש בודד,למרות כל האנשים האלה שמקיפים אותי.כי אין כמעט אנשים שאני מרגיש באמת קרוב אליהם,שמסוגל לספר להם דברים ולדבר איתם לעומק.
מבחינה גופנית?
אני מגושם,נוטה ליפול בדרכים מצחיקות.
המוטוריקה העדינה שלי וקישור עין יד (מיומנות הקשורה למשל למשחקי כדור) ברמה נמוכה.
אבל אני בכל זאת בן אדם ספורטיבי,פשוט בתחומים קצת אחרים.אני רוקד,שוחה,רץ,נוסע באופניים.יש בריצה משהו מאוד חזק.אני רץ כשאני במצב רוח מאוד טוב או מאוד רע.הריצה פורקת,משחררת אותי מהרעל,מאפשרת לי לפרוק את האגרסיות דרך הרגליים.
ולסיכום...
אני אחד מאותם יצורים מוזרים,מבולבלים ומוצפים רעיונות הנקראים בני אדם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
