מתחת לעור

ביום הכיפורים

הגלגלים מסתחררים

בקצב של מכונת כביסה

כבורחים מפני עצמם

או מפני הכביש הריק

המשתרע עד אין סוף.

ביום הכיפורים

כולם סגורים בבתים,

ננעלים בין ארבע קירות

ומרעיבים ומצמיאים עצמם

עד שהפה מתפרק

והלשון נאבדת בחלל השפתיים.

ומה היה אכפת לי

מהסדיזם הזה

אם הם לא היו תוקעים בי

עין מחודדת

על שאני מעז

לכפור באלוהים

בכך שלא מוכן

 להתעלל גם בעצמי.