שתי בנות דפוקות בשכל שמספרות לכם על החיים שלהן (הלא פחות דפוקים בשכל)

דמיינו לעצמכם עדשת מצלמה. המצלמה עומדת בצד החדר על חצובה. אתם עומדים בפינה, לפניכם פיל או חציל מה שתרצו, אבל הוא במרכז.

והפוקוס? הפוקוס אוטומטי, והוא מתפקס רק על הפיל וככה כשאתם מסתכלים אחר כך דרך העינית הכל נורא מטושטש. רואים רק הפיל והוא אמנם מחייך אבל אתם בכלל ניסיתם לצלם את עצמכם, כבר חודש וחצי שחסרה לכם תמונת פרופיל בפייסבוק. אנשים שואלים: "מה קורה? למה אתם לא שמים תמונה חדשה? לאן נעלמתם?" ואתם רק מנסים להסביר יש לי פיל באמצע החדר ואני לא מצליח להזיז אותו, הוא כל כך כבד, אני לא יכול. הפיל מחייך הוא כל כך חמוד אבל בגללו הפוקוס לא עובד.

עכשיו תדמיינו סיטואציה דומה אבל אחרת, יש מצלמה על חצובה בצד החדר, אתם עומדים יותר קרוב למרכז הפעם מנסים לגרום לפוקוס לעבוד, להחזיר את התמונה המלאה של עצמכם לחיים, אבל גם הפעם זה לא עובד, שוב בעיה עם הפוקוס אבל הפעם אין שם פיל, גם לא חציל. יש שם משהו שחוסם אתכם אבל הפוקוס לא עובד, הכל נורא מטושטש אתם דוחפים את עצמכם לאמצע ממש חזק נגד הדבר שחוסם אתכם ובקושי רב עומדים באמצע, בפרצוף כועס, מתאמץ, הפעם התמונה יוצאת מטושטש אבל אפשר לראות את הפרצוף שלכם באמצע אז אתם שמים אותה בפרופיל, בכל זאת ניסיתם לצלם אחת כבר כל כך הרבה זמן. 

הפעם התגובות שונות, אנשים מתעלמים מהטשטוש ושואלים למה אתם זועפים, אם הכל בסדר? ואתם רק רוצים לצרוח - הכל מטושטש אתם לא רואים? הפוקוס שלי לא עובד, איך אני אמור לשמוח?

עכשיו עוברים למציאות, בעיקרון הכל בסדר איתכם, אבל הפוקוס לא עובד, לפעמים החיים נראים כמו סרט מטושטש ואתם פשוט מריצים קדימה כי אף אחד לא אוהבים לראות סרטים מטושטשים, העצב מוחלף בתסכול וחוסר מצברוח, אתם לא מצליחים לראות את עצמכם בצורה חדה ולהבין מה גרם לזה. דברים שפתאום נראו מתגמדים פתאום לעומת חוסר היכולת לראות את עצמכם ולעומת הפילים והמכשולים שאתם מנסים להזיז.

אולי יום אחד אני אבין איך לתקן את הפוקוס, או שאקח את המצלמה לתיקון. אבל כרגע  הפוקוס שלי לא עובד ואני לא מוצאת את המצלמה, אז לפעמים החיים הם סרט מטושטש ואני מריצה, זה לא עובר כל כך מהר, אבל אף אחד לא אוהב סרטים מטושטשים. תנו לי רק רגע אחד של פוקוס, חסרה לי רק תמונה אחת.