בעולם שבו כולם חושבים אותו דבר אני מחפש את השקט, את המקום שבו כולם עוצרים, כולם מפסיקים. אני מנסה להתקדם בתוך כל הכאוס הזה ולהיות חזק, לא ליפול. הבעיה היא שיש כל כך הרבה דרכים ועצות, אינסוף אפשרויות ומלא מלא שבילים. אבל בכל הלבאגן הזה יש נקודה אחת של סדר, כמו נקודת אור בלב החושך. הנקודה הזאת היא בתוכי ואני יכול לבחור בה, שהיא תהיה הדרך שלי!
למה?
כי אני מאמין בעצמי, כי אני מכיר את עצמי הכי טוב ויודע מי אני... אני זה אני! אני יודע את מה שהכי טוב לי! אני יודע מה הכי כדאי לי לבחור! ומספיק שרק אחשוב לבד, תוכלו לקרוא לזה מדיטציה אם בא לכם, אבל אם אני רק אחשוב רדע עם עצמי ועם הלב שלי, אני אמצא את הדרך שלי!
אז מה נעשה?
נסתכל קדימה ונתמקד במטרה, בבחירה, בדרך, בכוכב. אני יודע שהזמן הכי טוב לצאת לדרך הוא עכשיו (פאק, יצא לי חרוז). עכשיו זה הזמן לבחור, עכשיו הזמן לפעול! רק עכשיו! זה הזמן לצאת אל הלא נודע! לגלות דברים חדשים! לסמוך על עצמי!
אבל איך אני יודע שאני יכול לסמוך על עצמי?
כי רק אני יודע הכי טוב מה החלום שלי. רק אני יודע לאן כדאי לי ללכת,כי החלום נמצא בתוך הלב שלי.
אסור לי לתת לאף אחד לבלבל אותי או להוריד אותי!אנשים טומנים לי מכשולים והופכים את הדרך שלי לקשה יותר, גורמים לה להיראות לא טוב.
הם עובדים עליי! אם אני בחרתי בדרך הזאת, זה אומר שמדובר בדרך הטובה ביותר! יש קול קטן בתוכי, שאומר לי כל הזמן להמשיך! לא לוותר! כי זאת הדרך שלי, ואני מאמין הכי טוב בעצמי!
פשש... יפה, אה?
האמת שאין שום מאמר של יובל שם-טוב. מדובר בשיר שהיובל הזה כתב שנקרא "הדרך שלי", אותו יובל שם-טוב ידוע גם בתור יובל המבולבל.
מדהים איך ששם במה וקול צורם יכולים לגרום לנו לאבד את הראש. קראתם את ה"ניתוח" שעשיתי לשיר. אני בטוח שאהבתם והסכמתם. אז למה אנשים רבים כל כך לא מיישמים את זה? כי שר את זה כוכב ילדים עם קול של צפרדע...
זאת ההזדמנות הטובה ביותר ליישם את "אל תסתכל בקנקן".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
