מה שהוא עושה...
חלקו על אהבה, אבל רובו על החיים המסריחים שלי בתוך הצבא.
מרגיש אחר / איך אני מרגיש כשאני על מדים
"לא, זה לא עובד, זה יתפוצץ לכם בסוף בפנים,
אני לא רוצה אבל מוצא ת'מציאות שבשגרת החיים.
תמיד ניסיתי, אבל טעיתי, לעשות מה שכולם מכתיבים,
אולי הזמן יעצור וזה כבר לא יחזור בסוף הדרך עוד אמצא פתרון.
אני לא יכול, נוטה ליפול, זה מחייב אותי ושוב שובר אותי
אולי עכשיו אהיה לבד, אולי עכשיו קצת טוב לבד
שוב מרגיש אחר, כבר לא מוצא מקום
כלום לא מסתדר, שוקע בחלום
איך אצא מזה, איך להבין הכל
בטוח אנסה, וכמו תמיד...
סתם, עובר הזמן, ולא מצליח לרפא ת'פצעים.
זה מתחזק, שוב משתתק, מחייך אבל בוכה מבפנים.
אתם רואים בי, אבל שותקים כי קל יותר שוב להפנות מבטים,
אני לא אהיה זכרון ואעלם בהמון, זה סוף הדרך וכבר אין פתרון.
הכל אפור, רוצה לסגור, כי המצב הזה הוא משגע ואולי עכשיו אלך לישון
אולי עכשיו אהיה ראשון
שוב מרגיש אחר, כבר לא מוצא מקום
כלום לא מסתדר, שוקע בחלום
איך אצא מזה, איך להבין הכל
בטוח אנסה, וכמו תמיד..."
יחד נתגבר / אם יכולתי להיות מישהו אחר ולנחם את "עצמי" כשאשתחרר
"אתה מביט בי מהצד,
מרגיש ומסתתר.
כל כך רוצה לשלוח יד,
שכל זה ייגמר, אני לא אוותר.
אתה סוגר את עצמך בדיוק כמו בעבר,
תבין כל כך קשה לי שוב לראות אותך נשבר,
ולמרות האכזבה שלקחה לנו הכל,
אם רק תביט סביב תבין שאין לאן ליפול.
הגיע זמן להתעורר לא לפחד לצאת שוב לעולם
שנינו יחד נתגבר, לשכוח מהכל ומכולם
וגם אני בוכה בשקט,
מוכרח להלחם.
ואז בסוף היום נשאר שם רק אני לבד עם הדמעות,
אין מי שינחם.
אתה סוגר את עצמך בדיוק כמו בעבר,
תבין כל כך קשה לי שוב לראות אותך נשבר,
ולמרות האכזבה שלקחה לנו הכל,
אם רק תביט סביב תבין שאין לאן ליפול.
הגיע זמן להתעורר לא לפחד לצאת שוב לעולם
שנינו יחד נתגבר, לשכוח מהכל ומכולם"
עוזב / מדבר על פרידה, אך זה מה שאני חושב כשאני רוצה להעלם
(נתחיל מהפזמון אל הבית השני)
"...עכשיו אני קם והולך, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מבחן אמת שמאכזב
גם שנדמה שמושלם, והכל כבר נרדם
זה חוזר ומכה בי די נמאס!
והרגש נמס, אני מרגיש מנותק
כי החבל נגמר אני נחנק!
מי אמר שאשתוק לכאב כה עמוק
ואת מה השהיה לא ניתן למחוק.
אני בחדר הקר מתפתל בתוכי,
זה חלום שמרגיש לא אמיתי.
עכשיו אני קם והולך, מזמן נגמר הכח
ניצב אל מול אותו כאב, כבר לא יכול לשכוח
מבחן אמת שמאכזב"
מחוץ לזרם / רוצה לעמוד על שפת הנהר כשכולכם נסחפים אל המפל
"מנסה לשחות מכאן, מחוץ לזרם
להיות רחוק היכן שרק טובים חיי
זורק החוצה את הכל, את מה שכבר נגמר
לא נשאר פה במקום כזה.
תופס לי גל עולה יורד,
נסחף במערבולת אך נדמה זו רק ההתחלה.
כולם הולכים עכשיו איתי למקום אחר שם
אנשים הם מלאכים ומלאכים כבר לא מוצאים כאן
מנסה לשחות מכאן, מחוץ לזרם
להיות רחוק היכן שרק טובים חיי
יש מקום אחד אחר אותו חיפשתי
שם הזמן לא יעצור אפילו בשבילנו
רכבת לילה אחרונה מתוך החושך
הם עומדים על הרציף אליו לא אחזור
אני לא תמיד עולה כדי לרדת
גם המוות בשבילי הוא רק עוד תחנה.
כולם הולכים עכשיו איתי למקום אחר שם
אנשים הם מלאכים ומלאכים כבר לא מוצאים כאן"
אלפי זוגות עיניים / "זה לא אני, מצטער, זה אתם"
"אלפי זוגות עיניים פונות אליי בינתיים
שואלות שוב את אותן השאלות.
כל אחד מוצא עוד טעם לשנות אצלי הפעם
את מה שלא נראה אצלו נכון.
זה כל מה שקיים אצלי שלא קיים בכם,
מרחק שעוד מחזיק אותי שלא אהיה כמוכם.
אז מה שלא נמצא איתכם, זה משנה
לכל אחד יש אהבות שאין לכם
אותו מבט של זעם, אדם צמא לדם
מרוב עבר כבר לא רואה עתיד.
מצטט עוד פתגם שלא הבין אף פעם
אולי כל המלים לא בשבילי
זה כל מה שקיים אצלי שלא קיים בכם,
מרחק שעוד מחזיק אותי שלא אהיה כמוכם."
יום יפה / היום שאשתחרר
"קם בבוקר ופותח ת'חלון
לא מרגיש עייף כבר לא יכול לישון
צעקות של אנשים שממשיכים לרוץ
הרגשה שמשהו טוב קורה בחוץ
זה יום יפה, חושב על איך הרגשתי עד עכשיו,
בחוץ כבר שמש.
זה יום יפה פתאום רוצה לשכוח את הכל
לראות אחרת.
יוצא החוצה ולוקח נשימה
נזכר ביום שזה קרה לראשונה
אמרו לי שהכל קורה רק לטובה
עכשיו הבנתי שרק רע זו אשליה"
חזרתי משבוע סבל (פחות סבל משבוע הסבל באפריל, אבל עדיין סבל), ואני כבר סובל רק מהמחשבה שאני אצטרך לסבול שוב גם בשנה הבאה.
ואף אחד לא בא לעזרתי. הם רק עושים כאילו.
אם רק יעל הייתה בן אדם אמיתי שמקשיב ולא מישהו שמשרת את צרכי הצבא, הייתי מרגיש אצלה בטוח. רק חבל שגם היא, כמו כל חיילים בעולם, צריכה להרוג מתישהו. וחבל שהיא הורגת לי את התקווה להפסקת הסבל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
