החיים "בפנאן"

שלוש מילים שמבטאות משהו "גדול" .

לא ברור לי כל כך .. אהבה ..

מה זאת ההרגשה הזאת ? איך אני מבינה אם זה מה שאני מרגישה ? או אולי משהו אחר ? 

מה מונע ממני להבין זאת ?

ערב קיצי ,חושך,מזג אוויר נעים,רוחות מלטפות , על ספסל בנמל תל אביב, יושבים מחובקים ראשי על חזהו.

"יש לי משהו לומר לך " . הוא פתאום אמר .

"אממ אוקיי,קדימה ,תאמר ." התרוממתי והפנתי את ראשי אליו .

"אני אוהב אותך " . 

דממה .

פתאום כל הקולות מסביב , שתקו , החריקות של האופניים הנוסעים , הרעש של הגלים המתנפצים ,האנשים העוברים הלוך שוב ..

פשוט דממה .

רק פעימות לב .

פעם ראשונה , פעם ראשונה שאני שומעת את המשפט הזה , מגבר , מופנה אליי . 

הלם ,התרגשות ,פחד, מבוכה .

לא ידעתי איך להגיב , לומר בחזרה ? מה זה פה פינג פונג ?!

אני לא משקרת , לא הטיפוס הזה .. נעים או לא .

פשוט שתקתי רגע ואז נשקתי אותו . 

ולאחר מכן חיבקתי , רציתי לומר משהו .

לא משנה מה , לא זוכרת מה , סתם משהו , כדי להגיד , לומר .

ונתקעתי , רק מלמלתי מדי פעם .

הוא בסוף שאל " את בסדר ?"

ואז נחנקתי . מצחוק .

צחקתי כל כך חזק במשך 10 דקות .

הוא מתישהו גם הצטרף לצחוק שלי , והרגיע אותי .

"אני מצטערת שהגבתי ככה ." ממש הרגשתי נבוכה .

"ציפיתי למשהו כזה ." ושוב פרצנו בצחוק .

אני רוצה לומר לו גם, 

שאני אוהבת אותו. 

מעולם לא אמרתי את המילים הללו לאיש .

מרגישה כאילו מחדש אני מאבדת את הבתולים .

ועכשיו אחרי שעבר קצת זמן , אני חשבת שאני מתחילה להבין מה אני מרגישה כלפיו .

אהבה ? שוב , אני לא בטוחה ..

לא מכירה את ההרגשה הזו .

הרגשה טובה , שמחה , עצובה כשאני מתגעגעת , אכפתיות , דאגה .

מפחדת !

לא מפחדת להיפגע , לא אכפת לי ,  

ברגע שהמילים האלו יצאו מפי , אני אאמין בהן , והוא יאמין בהן , ואז אני אאמין בנו .

ומתישהו האמונה הזו תתפוגג אצלי ,ואני אצטרך להתמודד עם האמונה שלו .

בעצם , אני אצטרך לפגוע .

יום שישי , זה עוד יומיים .

אני והוא לבד .

לומר ? או לא ?

דילמה .