החיים "בפנאן"

אף פעם לא היה נשמע לי הגיוני לשלם כסף לאדם בכדי שיסביר לי מה הבעיות שלי .

כאילו , אני לא יודעת למה , זה לא עניין של כסף , גם אם היו נותנים לי פסיכולוג בחינם לא הייתי מוכנה לחשוף את עצמי .

זה נשמע לי אדיוטי שבן אדם אחר יודע יותר טוב ממך , מה הבעיות שלך , ואם אתה בסדר או לא . 

אז כן , הוא למד , והתמקצע בזה .. אבל מה כבר יש ללמוד ? כל מיני תאוריות כאלו ואחרות ..

כל אדם הוא אינדבידואלי , לכל אחד מחשבות שונות , התנהגות שונה , רגשות שונים .

אנחנו הפסקנו להעריך את עצמנו , זה מה שאני חושבת ,

מפילים את כל הבעיות על הפסיכולוג בכדי שיעשה בשבילנו את העבודה , שיקל עלינו .

אנחנו מפסיקים להשתמש במוח שלנו , ומאכילים בעזרתו מישהו אחר, ולא מנצלים את ההזדמנות להסתכל פנימה ,

לבד , לגלות את עצמכם העמוק יותר , הדרך להגיע לשם לבד רבה . אך מתגמלת הרבה יותר.

אני בטוחה שיהיו רבים שלא יסכימו איתי בעניין הזה , וגם אני חלקית מסכימה עם עצמי .

נכון יש מקרים שבהם זה לא יכול להזיק , אבל עכשיו כל אדם שני יש לו פסיכולוג.

בקיצור לא יודעת ..

אני אולי מוזרה ?..

אז מצאתי משהו שעניין אותי קצת .

אופנוע . 

לא ההרכב שלו , לא המראה שלו , לא המגניבות שלו .

אלא,התחושה .

התחושה של הרוח בפנים , בשיער, בצוואר .. מלטפת ..

הרקע שמתחלף מול העניים תוך כדי הנסיעה המטורפת.

החופשיות ...

כן אומנם אופנוע זה מסוכן , אבל חלאס , כמה אפשר? הכללללל מסוכן בחיים !

אתה יכול אפילו להיחנק מהרוק שלך .. מסוכן לא ?!

אז זאת החלטה שלי שאיש לא ישנה , אני עושה רשיון !

"יש מלא תאונות" ,"הביטוח יקר" ,"את מפגרת " ,"כשאת אומרת בא לי אפונוע את בעצם אומרת ,בא לי להתאבד " -ואלו הם רוב התגובות שקיבלתי אחרי ההחלטה שלי ופירסומה ..

מה זה משנה איך אני מתה ? העיקר שאני עושה מה שאני נהנת ממנו לפני המוות , כי נמות בלאו הכי .

אז לילה טוב וחלומות רטובים על אופנועים ( או ווספות לצעירים שבנינו )...