יש ימים שזה ברור לי כשמש
אני מרגישה את זה זורם לי בדם, ממלא לי את הריאות.
ויש ימים שאני מרגישה מבולבלת, אבודה לחלוטין. ופתאום שום דבר לא מרגיש לי נכון.
ויש ימים שאני מתגעגעת לתמימות הילדותית שאפיינה את תחילת הדרך המשותפת שלנו. את התמימות הילדותית שלי, כשרק התחלת ללמד אותי מה זה אומר להיות שפחה.
אני זוכרת שהרגשתי כמה שהכול נקי, וטוב, ונכון. ולא הבנתי איך בכלל יכולתי לחיות אחרת. ואני זוכרת שהאמנתי שזה תמיד יהיה כל כך קל וטבעי עבורי.
אבל כמו כל דבר בחיים, גם בקשר שלי איתך יש קשיים ומכשולים. ולפעמים האתגר שאתה מציב בפני מרגיש לי הרבה יותר גדול ממני.
ופעם אחר פעם אתה עוזר לי להתמודד, להתגבר, להצליח. וזה מרגיש כל כך טוב לדעת שאני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי שאני.