לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Once Upon a Time




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

12/2014

הצבעה בכיתה מלאה בסרדינים אומללים


אני כבר לא מבינה למה אנשים נמצאים שם, באמת שלא. הם שם כדי לעשות את המיטב עבור העם היהודי ועבור האנשים שחיים פה, או שהם שם בשביל מלחמות אגו, נוסח- "אני הכי חזק, אני הכי גיבור.."? אנחנו הולכים שוב לבחירות, בחירות שעולות המוני כספים, בחירות שגרמו לחלקים גדולים מהעם לערעור אמונם במפלגות הקיימות. למי מצביעים? לא יודעת.. חשבתי שלבנט או ליברמן, הרי אני בחלק הימני של המפה, וחוששת ממפלגות כמו מרצ ושמאלה ישלטו, אבל אבא צודק, מפלגות הימין בשלטון כבר יותר משלושים שנה, ומה קרה פה בזמן הזה? המדינה הלכה והידרדרה.. אז אולי אתן את הקול למפלגת העבודה ואתפלל שהם לא יחריבו את העבודה עוד יותר. יכול להיות שלפיד ולבני באמת ניסו לעשות פוטש, אבל יכול להיות שזה מסיבות מוצדקות יותר מלשמור על הממשלה ונתניהו משחק משחקי אגו מלוכלכים. יכול להיות שנמאס להם ממנו והם חושבים שיוכלו להרכיב ממשלה טובה יותר, זה ממש לא משנה. אני מרגישה שאת האמון שלי בממשלה כבר איבדתי מזמן, עוד לפני הבחירות לפני שנתיים, בהם בחרתי בלפיד, והאמנתי בו, כבר לא. אנשים בורחים מפה, אבל אני בנאדם ציוני, אז מה הפתרון? להיכנס לממשלה? האם אנחנו נמצאים בעולם בשביל לעשות את הכי טוב מבחינה אישית, או להביא את עצמינו כדי לתרום, או לנסות לפחות, גם לאחרים? ואם כן, האם כשמגיעים לשם באמת הדעות משתנות, האם חייבים לשקר ולתחמן כדי להשיג את המטרה, גם אם היא טובה לכולנו? ראיינתי אתמול את אחת ממארגנות מחאת הסרדינים, אישה מדהימה, שהאמינה שבכוחה ובכוח שתי שותפתיה' להביא שינוי לחולון, והמחאה גלשה לארץ כולה, ראיתי בעיניים שלה שהיא באמת מאמינה במחאה שהיא הקימה, אבל היה' לה נורא קשה לשקר והתחבטה רבות במקרים האלה, לשותפים שלה בכל הארץ, אפילו שזה במקרים שהיא ידעה בוודאות שהדבר יצדיק את המטרה. שי פירון כבר לא בממשלה, ואי אפשר לדעת מה שר החינוך הבא יעשה וישנה. משנים פה את מערכת החינוך בקצב מסחרר, וזה נורא, המדינה שלנו תלויה' בדור הצעיר. הם צפופים בכיתות ברמות שלא ייאמנו, בדיוק כמו שאנחנו מרגישים חנוקים במדינה, בלי יכולת להכריע ולשנות, והאם בכוחינו לעשות משהו? האם אנחנו חלק ממשהו גדול הרבה יותר, אבל מחכים למושיע כשאנחנו בעצמינו מנסים לשרוד ועסוקים בהנאות שלנו? המשפט שיצאתי איתו ממנה- "גם האזרח הקטן כביכול יכול לעשות מהפיכה גדולה אם הוא מאמין בכוחותיו, הוא יצליח לגרור אחריו אנשים כמוהו, ובסוף יגיע השינוי".   
נכתב על ידי mis.shoko , 3/12/2014 08:43  
הקטע משוייך לנושא החם: בדרך לבחירות
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  mis.shoko

בת: 34

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmis.shoko אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mis.shoko ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)