somewhere only I know

הכל מסתדר לי עכשיו, טוב לפחות כמעט הכל. נשאר לי עוד מבחן אחד בכל המחצית הארורה הזאת. אני ממש מקווה שהציונים יהיו טובים, אני ממש חייבת את התעודת הצטיונות הזאת. היחסים איתו אולי אף פעם לא יהיו רגילים, איך אפשר להיות איתו ביחסים רגילים הוא פשוט לא נורמלי. אבל הם משתפרים לטובה, ממש לטובה. אני סוף סוף מרגישה פתוחה עם החברות שלי, זה לפעמים יוצר מצב של היסחפות, כלומר אני אומרת להן יותר מידי את האמת ולפעמים הן נפגעות אבל זה ישתנה אני יתבגר אני אשתנה, אני בטוחה. ביום רבעי אנחנו (התלמידים) שובתים. כל כך חיכיתי לזה, השביתה הזאת כזאת מוצדקת, למה לעזאזל נראה לכם שאנחנו צריכים לוותר על הטיולים שלנו?! זה הדבר שהכי מחכים לו בבית הכלא הזה אז למה?! בכל מקרה ביום חופש הזה אני קצת יצא עם חברות. והדבר שהכי תורם למצב הרוח המרומם שלי, החורף. טוב שבאת, הייתי זקוקה לך, התגעגתי אלייך.