somewhere only I know

ואולי אני משחקת באש? אולי אני פותחת את תיבת פנדורה? אולי פשוט שכחתי כמה אנחנו לא מסתדרים וכמה הוא פגע בי? או שאולי אני עושה את הדבר הנכון בשבילי, אולי אני סוף סוף בצד הנכון והטבעי שלי. אולי הוא מתחרט על הכל וזאת הדרך היחידה להחזיר את הדברים לקדמותם. ואולי מחר הכל יתברר כשקר מה שלא יפתיע אך בכל זאת יאכזב. ואולי אני אפגע במי שהיה לצידי לאורך כל הדרך ולא עזב. ואולי עצם זה שאני אמנע מהצעד הזה אני פוגעת בעצמי ובמי שהיה לידי וביחסים שלנו. 

בכל מקרה מחר אני בטוחה שיהיו לי תשובות, לפחות שלילה של תשובה אפשרית אחת. 

אני מרגישה כמו ילדה קטנה שזה בכלל מה שמטריד אותי בימים האחרונים...