לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפלרטטן הנשוי


אני הבלוגר שתאהבו לשנוא, כותב על מה שבאמת עובר לי בראש ובחיים בלי פילטרים.

Avatarכינוי: 

בן: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2015

יצאתי


יצאתי השבוע לבדי. אני לא חושב שאי פעם יצאתי לבדי, בטח לא ממתי שאני בקשר או נשוי.

היא הלכה להיפגש עם חברה ואני החלטתי לצאת לבד לפאב לא רחוק מהבית.

כבר הרבה זמן שאני רוצה ללכת ולנסות אותו אבל היא לא אוהבת פאבים והחבר'ה שלי יותר חננות ממני.

נכנסתי, הופתעתי לגלות שאני לא היחיד שם, ישבו שם כמה חבורות חבורות. ניגשתי לבר והתיישבתי. אחרי כמה דקות ניגשה אלי הברמנית - יש איזה חוק לא כתוב שברמניות צריכות להיראות טוב וגם היא נראתה מצוין. היא שאלה אם אני מחכה למישהו, הזזתי את הראש מצד לצד במבוכה ואמרתי שלא. היא חייכה אלי, אמרה שזה בסדר ושאלה אותי מה אני אשתה?

הזמנתי את הבירה שאני הכי אוהב והייתה להם אותה מהחבית. הזמנתי חצי והוספתי עוד כמה שקלים בשביל צ'ייסר וויסקי - הפאב לא רחוק מהבית ואני לא נוהג...

שתיתי והקשבתי למוזיקה שהייתה נחמדה, לא נתתי את הדעת לאנשים שמסביבי, או לברמנית שמידי פעם ניסתה להרוויח עוד קצת טיפ ובאה לשאול אם אני צריך עוד משהו והתעניינה לשלומי תוך כדי חיוך.

הטבעת הייתה על האצבע שלי, כמו תמיד, ושיחקתי איתה כמו שאני עושה הרבה.

 

כשהזמנתי את חצי הבירה השנייה שלי ניגשה אלי בחורה קטנה, שיער שחור פחם - אלו היו הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם, היא נגעה לי בכתף וחום הגוף והרוך שלה עברו דרך החולצה שלבשתי.

אפשר לשבת? היא שאלה והצביעה על הכיסא שלידי על הבר. הבקשה הייתה לי מוזרה כי הפאב היה דיי ריק, היו בו מקומות ישיבה, גם על הבר עצמו היו עוד כמה כיסאות פנויים. אבל אמרתי שכן, היא יכולה לשבת. לא התכוונתי לדבר איתה, או להקדיש לזה יותר מחשבה, רק להנות מהערב הזה שהקדשתי לעצמי, להקשיב למוזיקה, להיות קצת עצוב ולהיות עם המחשבות שלי.

היא התיישבה תוך כדי שהיא נכנסת ברווח בין הכיסא שלי לשלה ומתחככת בי למרות שמהצד השני לא ישב אף אחד.

הבירה השנייה בדיוק הגיעה והברמנית שאלה אם להביא לי עוד צ'ייסר. זרמתי. כבר הרגשתי קצת מסוחרר אבל גם ככה לא תכננתי ללכת בקרוב.

איזו בירה זו? היא שאלה, ואני לא הבנתי שהיא מדברת אלי.

שמעת אותי? היא שאלה שוב... ורק אז קלטתי שהיא מדברת אלי. התנצלתי ואמרתי לה שלא קלטתי שהיא מדברת אלי. עכשיו ראיתי גם שהעור שלה שחום. משהו שנשים לבנות שמסוגלות להשתזף מגיעות אליו, העיניים שלה היה ירוקות וגדולות והיא הסתכלה ישירות אלי.

שאלתי אותה אם היא אוהבת בירות והיא בתגובה שאלה אותי אם אני מחכה למישהו?

זה היה לי קצת מוזר אבל החלטתי לא להיכנס לזה שהיא שאלה משהו, לא קיבלה תשובה ולא ענתה לי על השאלה שלי...אמרתי לה שלא, שבאתי לבד. והיא שאלה אם באתי להתחיל עם בנות. הרמתי את היד והצגתי לה את הטבעת שלי (כמו שעושים תנועה מגונה רק עם האצבע של הטבעת).

היא צחקה ושאלה אותי איפה אישתי ומה פתאום אני לבד בפאב. אמרתי לה שאישתי עם חברה הערב ושלא התחשק לי לשבת בבית.

היא הוציאה סיגריה, הסתכלתי ולא ראיתי מאפרות. אז אמרתי לה שאני חושב שזה פאב שלא מעשנים בו. אתה מעשן? היא שאלה ואמרתי לה שרק ירוק.

היא חייכה והכניסה בחזרה את הסיגריה.

היא השתתקה ואני חזרתי לבירה שלי.

היא הורידה את המעיל שהיא לבשה תוך כדי שהיא מותחת את הגב שלה ומבליטה את החזה כמה שניות יותר מידי. הבנתי שהיא עושה הופעה בשבילי, היא לבשה שמלה שחורה שישבה עליה בול, עם מחשוף נדיב וגזרה שמסתיימת קצת מעל הברך ומגפיים שחורים.

את נורא שחורה אמרתי לה.

סליחה?

הלבוש שלך ביחד עם השיער, מאוד שחור.

טוב.

 

כן, לא יודע מה ציפיתי להשיג מהמשפט הזה. החלטתי לחזור לבירה.

איזו בירה זו?

בירת בלה בלה.

וואלה? אף פעם לא טעמתי, אפשר? נתתי לה שלוק והיא עשתה פרצוף נגעל.

בגלל זה שאלתי קודם אם את אוהבת בירות, כי אם אתה לא אוהב ממש בירות אתה לא תאהב את הבירה הזו.

מתי האנשים שקבעת איתם מגיעים? שאלתי אותה...

לא בטוחה שהם מגיעים, בגלל זה התיישבתי לידך, כדי שלא יציקו לי.

אהה, זה פאב של מציקים?

רק אתה! היא אמרה צחקה והסתכלה עלי.

אני? שיחקתי אותה נעלב. את זאת שבאת והתחלת לפלרטט איתי!!!

סליחה???!!! היא שיחקה אותה נעלבת בחזרה. אם הייתי מפלרטטת איתך היית יודע.

נכון - הסכמתי איתה - ואני יודע.

הקאווה שלה הגיעה והיא עשתה איתי לחיים תוך כדי שהיא מחייכת במבוכה.

 

אז מה אתה מתכוון לעשות עם זה?

שום דבר, אמרתי לה, אני נשוי.

אתה נראה עצוב ולבד מידי כדי שתוכל להגיד שאתה נשוי באושר.

היא צדקה, וגם נגעה בדיוק בנקודה הכי כואבת, וגם הבנתי שהיא נעלבה מזה שאני לא משחק איתה את המשחק אז היא החליטה לירות.

נכון - אמרתי בכנות - אושר זה לא, אבל אני עדיין רוצה ומקווה שזה יעבוד טוב יותר.

 

היא חייכה, ניסתה להבין אם לקום, אם אני אגיד משהו, אם יש לה מה להמשיך לשבת.

אני חייכתי בחזרה, עשיתי לה תנועת לחיים עם הצ'ייסר שלי, לגמתי אותו וחזרתי להתמקד בבירה.

 

אני לא יודע מה קרה אחר-כך, אני רק יודע שאחרי שעה בערך קמתי מהכיסא והיא לא ישבה לידי. גם לא חיפשתי אותה בפאב, זה לא עניין אותי ממש.

נכתב על ידי , 12/3/2015 15:30   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירחאן באחו ב-19/3/2015 14:20



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , סקס ויצרים , גבריות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפלרטטן נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פלרטטן נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)