*

עוד חודש אנחנו נכנס למחלקות. יש לי אפילו מדים של בית חולים והכל. זה ממש מלחיץ אותי כי זה לפגוש ולטפל באנשים אמיתיים, זה לא עוד סיטואציות של 4 אפשרויות ורק אחת נכונה. אבל אני מניחה שהם בטח לא מצפים מאיתנו לדעת הכל ובטח שגם לא נעשה את הכל, רק את הדברים הבסיסיים. גם לשטוף זקנות זה יהיה רק בסמסטר ב'. 
אני חושבת שממי שאני מכירה אני היחידה שדי מוכנה להתמודד עם כל מיני סוגים של אנשים, שנים של עבודה עם לקוחות ומטופלים הפכו אותי להיות אדישה לכל מיני סוגי שגעונות. אני גם לא גרה במקום כל כך נוצץ אז פגשתי הרבה אנשים..מעניינים. 
בנתיים זאת שגרה קצת משעממת של לימודים, עבודה, לחזור הביתה ולקרוא מאנגה ולפעמים גם ללמוד. צריכה להחזיק מעמד עד לחו"ל כי רק ככה אני מצליחה לשרוד כשיש לי למה לצפות.