אז זמן באמת משפר הרבה, כמה שזה לא ניראה באותו הרגע...
לפני שבוע הייתי בטוחה שהמצב שלי גרוע (רציתי להגיד הכי גרוע שיש כי הרגשתי ככה לפני שבוע אבל בואו נירא אתכם אומרים שהמצב שלכם הכי גרוע שיש אחרי שקראת את הספר "אני כריסטיאנה פ")....החבר זרק אותי, ישלי עבודה שאני סובלת כל דקה בה, רבתי עם האנשים שהכי הבינו אותי, אין לי מושג בשיט מה אני רוצה ללמוד ולעסוק בו בעתיד...בקיצור כל הבעיות שיש לתיכוניסטית בכיתה י'....ניראלי...רק שאני לא בתיכון...
הקטע שאני לא יודעת אם זה הזמן או שהשכל שלי חזר מחו''ל אבל דווקא הסתדר לי, עבודה ובוסים נועדו שנשנא אותם, ועל בחורים לא בכיתי ולא מתכוונת לבכות, כנרא אני אעשה לעצמי רשימה כדי לסנן לוזרים.
הרשימה שלי כוללת:
1.נירא טוב (כי תכלס מי שיגיד שכל הקטע של האופי זה מה שכובש ובלה בלה בלה נירא אתכם מתחילים עם כונפה)
2.חכם (או לפחות בכיוון).
3.שיצחיק אותי.
4.כריזמטי.
5.שיהיה משוגע כמוני.
6.שיהיה לו מבטא (זה בונוס כה ;))
7.שתיהיה לו תעודת בגרות ו12 שנות לימוד לפחות.
8.שלא יחפור ולא ידרוש כפיות.
אני לא מבינה מה זה כל כך הרבה לבקש?!?!?! זה פאקינג המינימום במינימום!!(אחרי שמחקתי לפחות שיבעה סעיפים)
ולגבי רבתי עם האנשים שהכי הבינו אותי, כנרא שהם לא כל כך הבינו אותי.
Bottom line באותו הרגע הכל נירא על הפנים...אבל שיזדינו האנשים האלה שהחשבתם למשהו בחיים שלכם ואז הם לא מה שחשבתם, הם לא שווים לא את התשומת לב ובטח שלא את הדמעות ויש עוד כל כך הרבה אנשים שאני מחשיבה לחברים והם שווים את התשומת לב...תאהבו את האנשים שראויים לזה! אתם תופתעו שדווקא שהכי קטנים ובלתי ניראים הם אלה שהכי יפתיעו ויגרמו לכם להרגיש אהובים ובמקום הנכון.
טוב אז שהשבוע יעבור מהר לכולם...והכי חשוב תיהיו אופטימים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
