נתיב אחד לא מסומן

להרגיש שכואב לך כשהיא רחוקה

שבא לך להקיא כשהיא נעלמת,

היא לוקחת איתה את כל העולם. לא משאירה כלום.

האהבה שלה היא כל מה שיש

החיוך שלה יכול להאיר לך לנצח. עד שהוא פוסק

היא הכל ונמצאת בכל מקום.

היא יכולה להכיל את כל הלבטים

היא מסוגלת להציל אותך כשאת אבודה

היא יודעת מה את מרגישה הרבה לפני שזה מגיע.

היא הכל

כל כולך,

כל כולה.

כל כולך שלה.

האהבה שלך לא שווה כשהיא רחוקה

הכל כואב

גם הציפורניים

אין שום סיבה לצאת מהמיטה. לצאת לעבודה. אין כלום.

הלימודים לא מעניינים

ו החיים עוברים בשקט בלעדיה.

ואת יודעת שהיא לא שלך,

וכנראה שזה לא שלך לנצח

ו עדיין נשארת לחכות לפיסות קטנות שנשארות ממנה,

אחרי שהיא נותנת הכל לאחרות.

ואני באמת, באמת

לא מבינה למה.

אני מקווה שתהיי שלי, או שלא תהיי בכלל. האהבה שלי אלייך יפה ועצומה, אני רוצה שהיא תישאר אבל זה קורע אותי רגעי האמת שמחוץ לאשליה היפה שיצרתי.

החלק שלך תמיד ישאר, אך הלוואי שהוא יקטן קצת.