תמונה שווה אלף מילים.

לא מאוד קשה לחשב, אבל על פי זה היא חישבה שמילה שווה אלפית תמונה.

ראשיהם נשקו זה לזה, וחיוכם היה רחב ככל ששריריהם הרשו, כל אחד בתורם. כל אלף המילים התסכמו במילה אחת, לדעתה, בתמונה זו: אושר.

למרות שלאחר מכן באו הצרות, באותו רגע הם היו לא יותר מחבורה של חברים בטיול שנתי, צוחקים ועושים צרות למורה, והיא היתה לא יותר מידידה שהסכימה לצלם את החיוך המקסים של שקד, העיניים הכחולות המחוייכות של נועם, את הזוהר הבלונדיני בשערה של אילנה, שנדחפה לאמצע הפריים.

באותו רגע היה רק אושר.

היא חייכה לעצמה כאשר היא הגיעה לבא בתר. זו הייתה התמונה האהובה עליה, אין ספק.

השקיעה היתה יפהפייה, כמובן. אך הצללים - ומה שהיה בפינה - אלו היו עיקר התמונה, בעיניה לפחות.

לתמונה הזאת, אם היא היתה בוחרת לה מילה, היא היתה בוחרת ב- נגיעה.

אבל שום דבר לא נגע - ומכאן סוד הקסם, כמובן. השפתיים במרחק נגיעה, האור שלא ממש נוגע בפנים שלהם.

זמן מה היא ישבה והביטה בתצלומים ישנים. מאוד ישנים.

לא, היא אמרה לעצמה, הפתגם ההוא טועה.

-

כתבתי את זה בדרך לבצפר הבוקר. דעתכם?

פרשתי מNaNoWriMo כי אני פשוט לא יכולה. הייתי חולה אתמול והיום עיקמתי את הרגל. הפרזנטציה של הקבוצה שלי באנגלית נדחתה מאתמול להיום ליום שלישי, ונשמתי לרווחה כי אנחנו צריכות את הזמן הזה, להתאמן.

קיבלתי את הסטים הבאים:

http://www.amazon.com/Green-Limited-Edition-Boxed-autographed/dp/0525426132/ref=pd_ybh_9

http://www.amazon.com/The-Mortal-Instruments-Fallen-Angels/dp/1442472057/ref=pd_ybh_1

וביחד

ואני

מלאה

באושר.

אביגיל