אני מפחדת להיות לבד.
לא כולנו? האם לא כולנו רוצים שיקבלו אותנו, ידאגו לנו, ואם יש לנו מזל - יאהבו אותנו?
אבל תמיד פחדתי בדיוק אותה כמות מלהיות עם אנשים. זו דעתי שאנשים ראויים לפחד הרבה יותר מאשר החושך, או מוות, שכן כאשר אנחנו מפחדים מהחושך וממוות כל פחדנו מתרכז בלא מודע. אך כאשר אנחנו מפחדים מאנשים אנחנו חוששים מהנזק שהם יכולים לגרום לנו, ואין ספק שהם יכולים לגרום לנו נזק רב.
אבל אני לא יכולה שלא לרצות שיקבלו אותי בכל מקרה. טיפשה שכמותי. בסופו של יום, גם האדם האמיץ ביותר על האדמה הזו אינו רוצה להיות לבד. כולנו רוצים משפחה ומישהו לאהוב, ואם מישהו אומר אחרת - הוא משקר, או חולה נפש.
מה שבאמת מפריע לי לגבי אנשים הוא סודות. אני תמיד מעוניינת לשמוע על סודות - אבל לעולם לא אבין את הצורך לשמור סוד.
בואו נגיד שקיבלתי כסף היום. למה שזה יהיה סוד? או כמה אני השתמשתי מזה? כמה יש לי מלכתחילה? כמה אני מתכננת לשמור לחודש הבא?
נאמרו לי סיבות רבות ועדיין יש לי בעיה לתפוס את הקונספט. אידיוטית.
אז עכשיו כבר הבנו שאני מחפשת תשומה לב ושאיני יכולה לשמור סוד, נכון?
אני כל כך מבולבלת. תמיד מבולבלת. חוסר הטאקט שלי בא מחוסר הבנה. אני לא מבינה למה זה אסור לומר וזה מותר. למה על זה יש טאבו. ומעצבן אותי כשחושבים שברור שיודעים משהו. אני הרבה פעמים מרגישה מאחור כי אני לא מצליחה לשאול. ותמיד יש לי עוד ועוד שאלות. מארק טוויין אמר פעם שעדיף לשאול ולהראות מטומטם לחמש דקות מאשר לא לשאול ולהשאר מטומטם לנצח. אבל משום מה כמות השאלות שאני שואלת היא יותר מדי. והדברים שאני לוקחת כמובנים מאליהם - אנשים אחרים לא מבינים בכלל.
אני לא אניה מבאפי. אבל אולי אני דומה לה.
אולי אני באמת תמימה. אולי אני פשוט לא מבינה את דרכי העולם.
במקרה הזה אני רוצה שיסבירו לי.
ואני לא רוצה שיגרמו לי להרגיש מטומטמת! אל תזכירו שמות שאני מכירה. אל תסבירו לי הכל מההתחלה, אבל תנו לי לשאול שאלות, וכשאתם עונים - ענו בסבלנות, משתמשים במונחים פשוטים ובסיסיים. ואם אני צריכה שתסבירו את המונחים האלו - תסבירו גם את אלה.
אולי זה למה אני לא מבינה בני אדם. בגלל שאני צריכה את הכל שם, מההתחלה והסוף, ישר מולי. אחרת אני שואלת שאלות. ולא תמיד רוצים לענות עליהם.
אני פשוט לא מבינה מה כל כך נורא ברצון שלי לדעת.
אבל בסופו של דבר, זה מסתיים בדרך שבה זה התחיל:
אני מפחדת מלהיות לבד, ואני מפחדת מאנשים.
ומחר יגיע היום שאני אצטרך להתמודד עם שני הניגודים האלה שוב.
אביגיל.
שנה טובה ובהצלחה. לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
