השבוע וחצי האחרון היה מטורף.

איבדתי דברים ומצאתי אותם; למדתי איך לפתור משוואה ריבועית ושכחתי את הנוסחה מיד; הלכתי לאופטיקנה לבדיקת עיניים ובמקוום זאת קנינו לי מסגרת חדשה ועדשות מגע(אני מקבלת אותם בהמשך החודש), קיבלתי משקפי חדש חדשים ואבא שלי קנה משקפיים שיעזרו לו לראות באמת ולא בערך- בזבזנו בערב אחד יותר מעל הבר מצווה(מה שמזכיר לי שאתמול היה היומולדת הלועזי של אח שלי). בנוסף, מאיה שכחה להשאיל לי שבועיים ברציפות ספרים; במקום זאת השאלתי ארבעה ספרים מהספרייה ולמרות שגמרתי אותם מזמן עוד לא החזרתי אותם; אני ומאיה החלטנו להתחרות בתחרות מתמטיקה ולשם כך רציתי ללכת אליה ביום חמישי ללכת אליה ביום חמישי אבל היא לא רצתה; וקיבלתי תעודות(לעוד מידע בנושא, המשיכו לקרוא). קיבלתי ציונים טובים ונוראיים(מ100 בתנ"ך ל77 באנגלית); לא חשבתי שהתעודה תהיה טובה, ולכן נלחצתי מהתעודה בטירוף(לעוד מידע בנושא המשיכו לקרוא); ואיכשהו, ידעתי שהתעודה של כולם תהיה יותר טובה משלי, ז"א מושלמת. לא שזה אומר... שיהיה.

טל הלך לבלות את השבת אצל יוסי כדי להגיע לבר מצווה של חבר שלו, זאת הפעם השנייה(הפעם הראשונה היתה לפני שבועיים). ההכנות לבר מצווה של טל כמעט גמורות מלבד המצגת(שאני עובדת עליו, אמא!) והשירים שאנחנו ננגן(אבא שלי ואח שלי "THE GIRL FROM IPANIMNA" ואני ואבא שלי "GOLDEN LADY" של סטיבי וונדר(אומיייייייייגאד אני מקשיבה לסטבי וונדר הוא בכלל לא בסגנון שלי OH ME GOD-יש בנות שאומרת את זה זה כל כל מוזר)).

מלבד כל זה, אני לא מצליחה להתרגל לכתוב בתאריך 2012 במקום 2011(אפילו עכשו כמעט עשיתי את זה); תמר הפסיקה לדבר בהפסקות ודי רק עושה שיעורי בית בבר אילן(אני כל כך שמחה שלא ביקשתי מבחן חוזר למרות החום); לילי השתגעה; ומאיה די הפסיקה לחייך... אני צריכה ללכת לפסיכיאטר(מה עוד חדש). אה והייתה את הסערה המטורפת הזאת כל הסופשבוע, נתקענו בחוץ כשחיכיתי לטרמפ...

אה, והיומולדת שלי בקרוב(הוא השביעי בפברואר, DON'T FORGET!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!).

לגבי התעודה, הנה הציונים שלי:

מקצוע              דרך ארץ*                הערכה מילולית                                                     ציון          (מורה)  __  

תנ"ך                ראויה לשבח            את מגלה עניין, מעורבות, בקיאות והבנה מעמיקה בנושאים     95           מיה

                                                                  הנלמדים. המשיכי כך!

מחשבת ישראל    ראויה לשבח             השתלבת בקלות בשיעורים, השלמת את הפערים, והגעת       100          מיה

                                                          להישגים גבוהים ביותר. כל הכבוד.

הבעה ולשון         טובה מאוד              את מגלה הבנה ועניין בנושאים הנלמדים, ומעורבת             90            קרן

                                                                       בשיעורים.

הסטוריה            טובה מאוד                  את עובדת מתוך עניין והבנת החומר הנלמד.                 100          יפעת

חינוך גופני         טובה מאוד               את עובדת יפה מאוד בשיעורים, משקיעה מאמצים ומגיעה      75           אביבית

                                                            להישגים גבוהים. המשיכי כך.**

מדעים               טובה מאוד                     את מגלה בקיאות והבנה בחומר הנלמד.                    95           שרית

מתמטיקה א1       טובה                     את תלמידה חרוצה המגלה עניין בחומר הנלמד. הקפידי         95           איילת

                                                                 על הכנת שיעורי הבית.***

ערבית               ראויה לשבח                   את תלמידה טובה ורצינית. המשיכי כך!                     95           שני

דוברי אנגלית       טובה מאוד              Avigail consistently has perceptive and original     ו95           מיסיס יונה

                                                in her writing and class discussions. I'd like to                      (סאסי-

                                                    see her improve her results on reading                          אמא של דין)

                                                            .comprehension tests ****

ממני אלייך:

אביגיל,

נראה לי שניתן לסכם את המחצית הראשונה של כיתה ח' באופן חיובי ביותר. מצאת חברות חדשות, את ממשיכה לקצור הצלחות בלימודים, את משתתפת בחוגים ומסגרות שאת אוהבת ונהנית מהן, ובאופן כללי מקרינה הרבה יותר נינוחות. יישר כוח.*****

בהערכה רבה,

מחנכת הכיתה  מיה

הערת ההורים וחתימה:_____________________________________________________________________

____________________________________________________________________________________

(הם לא עשו את זה עדיין)

הערת התלמידה וחתימה:(קשקוש) הציון בחינוך גופני נדיב מדי וכל השאר בסדר (מלבד המאיות שקיבלתי, שניים יותר משציפיתי) ******                                                                                             _______                                

*רק מיה מטורפת מספיק לתת לי ראויה לשבח. חוץ משני, אבל שני באמת פשוט מתוקה.

** אישה, ראית את הציון שנתת לי? את נתת לי? מה לעזאזל עובר לך בראש??? "מגיעה להישגים גבוהים"

***טוב, היא צודקת... למה אף אחד אחר לא העיר לי על זה?

**** רעיונות מקוריים... ז"א, אני לא עומדת לומר לה את זה, אבל הרוב גנוב מהשיחות של ההורים שלי. והחלק האחרון נכון לגמרי. אני פשוט לא מסוגלת לנתח אנסין.

*****מקרינה? לקצור? חברות???? WTF?????

******אם להיות כנה, ציפיתי למאה בהסטוריה. MIND YOU, אפילו טל קיבל 100 בהסטוריה.

הממוצעים שלי היו: דרך ארץ- טובה מאוד

עם חינוך גופני- 93.333333333(יש 9 מקצועות אז...)

בלי חינוך גופני- 95.625(בזאת בחרתי:P)

שלא נקפא למוות חס וחלילה חס ושלום טפו טפו טפו, ומקווה שהצלחתם לקרוא את כל זה,

אביגיל

נ.ב. התחלתי את זה ב15:26 ועם הפסקה קצרה לאוכל כי גוועתי גמרתי את זה ב17:40.

אני יודעת שבדרך כלל אנשים מרגישים בסוף שנה כאילו היא הסתיימה מהר מדי. הם לא הספיקו מספיק. השנה לא היתה מספקת והם לא זוכרים את הדברים שהם עשו.

אני חייבת לומר שזה מקרה אחד שאני דווקא כן מסכימה עם כולם.

השנה הזאת הסתיימה מהר מדי; לא הספקתי מספיק; ואני בהחלט לא מצליחה להיזכר בשום דבר חשוב שעשיתי. אני באמת מאוכזבת מהשנה הזאת.

השנה הזאת היתה נפלאה, באמת. הכרתי אנשים מדהימים ונעשיתי חברה קרובה של אנשים עוד יותר מדהימים.

אבל אני עדיין בחוץ.

כשחברות שלי הולכות לקניון, נוסעות לתל אביב או סתם באופן ספונטני נפגשות בפארק הן לא מתקשרות אלי; כשאני רוצה לדבר עם מישהו, אין לי עם מי לדבר. אין אף אחד שאני מרגישה מבין אותי. למיטב הבנתי, זה לא אמור להיות ככה.

את הזמן שלי אני מבלה בבית. אני אפילו לא יוצאת לחצר. את כל החופש הגדול ביליתי בתוך החדר שלי וחדר הטלוויזיה, מלבד השעות הספורות שביליתי עם אחותי או שיצאתי עם המשפחה שלי לארוחת בוקר בימי שישי. את סוכות וחנוכה ביליתי באופן דומה. אני מסמסת יותר, אבל אם אני קובעת עם מישהו הוא מבטל. אני מחלקת את הזמן שלי בין בית ספר לחדר שלי, ומדי פעם אני מבקרת את מאיה אחרי בית הספר.

אני לבד. אני מחייכת, צוחקת ויודעת הרבה יותר מאי פעם. אבל אני לבד. גם האהבה הראשונה שלי היא אכזבה... קיבלתי ביקורת, בכיתי, גיליתי שאני כועסת על העולם, הבנתי שאני לא מי שהייתי, ושיניתי את המבט שלי על העולם. פיתחתי סגנון, גם במוזיקה וגם בחיים, נהניתי, הופתעתי והשתדלתי להשאיר את הראש שלי פתוח. הגנתי על עצמי, ואף אחד עדיין לא הצליח לפרוץ את החומה. נשברתי ושברתי. פחדתי. אני פחדנית, למרות שאני לא פוחדת שמרוב הדברים... אני פוחדת מדברים שראוי לפחד מהם. נרתעת מדברים מגעילים, אבל לא פוחדת מהם.

אנשים חושבים שאני בטוחה בעצמי. זה נכון. אבל אני גם שבר כלי, שלפעמים... לפעמים בוכה בלילה. ולא תמיד אני יודעת למה.

אני הפסקתי להיות מישהי שאפשר להרוס בכוונה. אבל אולי בגלל זה אנשים יכולים להרוס אותי עכשו בלי להתכוון לזה בכלל...

יש לי כעס. יש לי כאב. ולפעמים אני שונאת את עצמי ואת כל מי שסביבי. אני לא יודעת אם אנשים חושבים שאני מעין סופר-אדם שכל-יכול וכל-יודע אבל אני לא. אני לא חכמה, להפך. ואני יותר מכל מלאה בכעס. אני לא חיה חיים נורמליים, ואני רוצה את זה יותר מכל. זה לא פייר שדווקא לי התנכלו. זה לא פייר...

והכי קל לכם לומר ש"החיים לא פיירים". אז שיהפכו להיות פיירים! זה לא צודק שיש כאלה שיש להם חיים מושלמים, והם רוצים עוד, ויש את אלה שרק מנסים להסתדר ואנשים כל כך רעים אליהם. זה לא אשמתי שהכל מסתבך לכם; לא אשמתי שהחיים שלכם לא מושלמים; הם לא צריכים להיות.

ואז אנשים מופתעים למה אני כל כך כועסת.

הדבר הכי חשוב שקרה השנה הוא שגיליתי שאני זקוקה לחברה. נואשות. ואנשים שאני מחבבת, הם אלה שמעדיפים להתעלם ממני. שמעדיפים למצוא חברוּת במקום אחר...

ושוב אני זאת שנפגעת.