Paradise Circus

חלמתי עליך שוב אתמול בלילה, באת על מדים נראת בדיוק כמו בפעם האחרונה שראיתי אותך.

חצי א' משופשף, טישירט לבן, והדיסקית עם ההדפס עם הסמל והמספר של הגדוד.

באת מהבסיס מבסוט עם החיוך היפה שלך מרוח על כל הפרצוף, זוכרת שקיבלת חדשות טובות.

אני זוכרת שאתה ואחי תיכננתם טיול לגולן, ושהוא התבטל כי שניכם הוקפצתם ללבנון.

אח שלי לא נכנס, אתה דווקא כן.

אח שלי נשאר בשטחי כינוס, ואכל את הלב "שכולם בפנים ורק הוא לא".

אח שלי נשאר בחיים ואתה לא.

הטנק שלך עלה על מוקש זוכר?

תשע שנים עברו ועדיין מרגיש לי כאילו כל סנטימטר בגוף מתגעגע אליך.

תמיד כשחיילים נהרגים כולם מספרים עליהם שהם היו מלח הארץ, הטובים מבנינו.

אחרי הכל לא מתאים לספר שהיית בריון בבית הספר והתחצפת לאמא, כי הרגע הקרבת את החיים בשביל המדינה.

אבל אתה? אתה באמת היית משהו מיוחד, היה בך הכל.

וכשראיתי אותך אתמול בלילה זה היה הכי מוחשי שיש, ולא אכפת לי שזה היה חלום.

הרגשתי אותך לידי.

והדמעות העירו אותי.

לפחות הדבר האחרון שראיתי לפני שהתעוררתי זה את החיוך שלך.

וזאת בעצם דרך די מוצלחת לפתוח את הבוקר.