כל מה שאני רוצה עכשיו זה להצליח להבין את עצמי.

איך זה שכשמגיע אדם באמת טוב אני נרתעת.

איך זה שכל מה שאני עושה לא מספיק טוב לדעתי.

איך זה שאני לא יודעת אפילו מה הכיוון שאליו אני רוצה ללכת?

איך זה שאני מרשה לעצמי לשחק באנשים?

איך זה שהחזות שלי נראת כל כך מאושרת וחזקה כשבעצם אני רק רוצה למות כמה שיותר מהר?

יש יום אחד בשנה שבו אנחנו אמורים לבקש סליחה ממנו.

אני לא מבינה למה אנשים חושבים שזה בסדר שבשאר 364 הימים הם יכולים לפגוע.

חושבים שהכל נסלח ונשכח.

יום אחד מבקשים סליחה ממנו ובשאר הימים צריך לבקש סליחה מהסובבים אותך. לא ההפך.