כשאת גרה בתל אביב, כדאי שתהיי מוכנה להפתעות. את אף פעם לא יכולה לדעת מאיפה זה יבוא לך..

כשאת מארגנת מסיבת רווקות לחברה, תארגני אותה בעצמך. רק ככה שום דבר לא ייפול בין הכיסאות.

ניקי פתח/ה קבוצה ״מסיבת רווקות״

[-ניקי: היי כולןןן! כמו שאתן יודעות נגה מתחתנת בעוד שבוע מעכשיו, והיום בערב מתקיימת מסיבת הרווקות שלה אצל ליטל בבית. אני צריכה את עזרתכן בארגונים אחרונים מי בעניין?]

[-ליטל: אני מארגנת את הבית!]

[-ניקי: יופי. מי מביאה אוכל?]

[-דנית: אני מביאה פשטידות ועוגה]

[-ירדן: אני מזמינה לנו חשפן;))))]

[-ניקי: מעולה. ליטל, אפשר להשתמש בג׳קוזי שלך?]

[-ליטל: כן. תקני בועות!]

[-ניקי: למה צריך בועות?]

[-ליטל: מה אכפת לך? אמרתי בועות, אז תקני בועות!]

[-ניקי: בסדרר.. וזאת הפתעה! אף מלה לנגה]

״בקיצור תתנצלי בפניו, תאשימי את אמא שלך.. אני בטוחה שהוא יבין.. את מקשיבה לי בכלל?״

זה היה הרגע שבו הרמתי את הראשי מהפלאפון כדי להקשיב לנגה.

היא בדיוק הייתה בעיצומו של נאום ביקורתי לגבי ההתנהלות שלי מול אדם, בזמן שאני מארגנת לה את המסיבה של הלייף דרך הווצאפ.

אם להגיד את האמת, לא הקשבתי לאף מילה שהיא אמרה.

אומרים שנשים יכולות לעשות 2 דברים במקביל – וואלה? אני באמת יכולה.

העניין הוא שאני לא באמת רוצה.

אני יודעת מה היא תגיד, 'תוותרי על האגו, תתקשרי אליו, תתנצלי...'

כל העצות פח האילו על הנושא שהכי לא בא לי לדבר עליו בעולם.

היינו איפשהו על דרך יפו מתהלכות על עקבים מתקתקים לכיוון סלון הכלות שם חיכה לנו ארז כדי לעזור בבחירת השמלה לחתונה של נגה.

"את מקשיבה לי בכלל?"

״ברור ברור!״ עשיתי פרצוף נעלב, ״הקשבתי לכל מלה!״ שיקרתי.

״תסבירי לו שאת יוצאת רק איתו!״ היא אמרה וסידרה את שיערה שהתפזר ברוח.

״אני לא יודעת,״ אמרתי, ״הוא סינן אותי אתמול, אני אתן לו להירגע ואדבר איתו״ 

״ניקי״, היא נאנחה, ״אתם שכנים, במוקדם או במאוחר אתם תפגשו ועם המזל שלך? זה יתפוס אותך כשאת הכי לא מוכנה. אל תגררי את זה״

"נוגה את יודעת שאני חולה עליך, אבל ממש לא בא לי לחשוב על זה היום" אמרתי ופתחתי את דלת סלון הכלות, "אני חושבת שארז כבר בפנים.."

״מקודששששששתתתת!!״ צעק ארז ונפנף בידיו,

״בקרוב אצלך, ארז״ היא חייכה.

״מצחיקה״ הוא אמר בציניות וזעף פנים, ״קודם שיאשרו לנו לתרום דם, אחר כך נדבר על חתונה״

הסתובבתי בחנות, בחנתי את השמלות,

״אוו! מה עם זאת?״ הצבעתי על שמלה לבנה עם עיטורים קטנים מזהב.

״איכס ניקי, שוק! אני מתפלא עליך. בואו אחרי..״

ארז הוביל ואנחנו אחריו, מסתכלות סביב בזמן שאנחנו עולות במדרגות שמובילות אל עליית הגג של החנות.

האוויר היה חנוק, אבל השמלות היו שוות את זה.

לפחות 20 שמלות כלה היו פרוסות על השולחן הארוך שעמד במרכז עלית הגג, רק מחכות שנגה תבחר אחת מהן.

״סידרתי כמה אופציות..״

ביפ!

הסתובבתי הצידה וקראתי את ההודעה בחשאיות.

[-ליטל: קנית בועות??]

[-ניקי: מה דחוף לך בועות??]

[-ליטל: זה לא בריא לג׳קוזי חייבים לשים בועות, אם אין בועות אז אין ג׳קוזי!]

[-ניקי: בסדר בסדר! עכשיו קונה בועות]

[-ליטל: ניקי, את מכירה אותי, מלה שלי זאת מלה, בועות = ג'קוזי]

׳מזיק לג׳קוזי אעלק..׳ חשבתי לעצמי, ׳כולם יודעים שבועות מטשטשות צלוליטיס ולליטל לא חסר׳

"...ובגלל זה אני אומר שמזל שיש לי ידיד מעצב שמלות שנתן לנו בכזאת קלות ל~" ארז נעצר והסתכל על שמלה מסויימת ״אומיגד!״ הוא צעק והרים שמלה, ״זאת ממש צועקת ׳תלבשי אותי! תתחתני בי!׳ תמדדי אותה!״

נגה נכנסה לשמלה בעוד שאני צללתי לפלאפון שוב.

[-ניקי: מה עם החשפן?]

[-ירדן: אני מנסה להשיג, קשה למצוא בשנייה האחרונה]

[-ניקי: שיהיה חתיך בבקשה]

[-ירדן: את לא סומכת על הטעם שלי?]

[-ניקי: שאני אזכיר לך את חג׳ג׳ שיערות אף?]

[-ירדן: חח מעידה חד פעמית. אני מבטיחה שהוא יהיה חתיך]

[-ניקי: עוד משהו – תנסי שהוא יהיה מתל אביב, שלא נצטרך לשלם לו נסיעות]

"נוגה" אמר ארז ומחה דמעה, "את מהרסת. זה מהממת והורסת. את מהרסת!"

״ארז״ לחשתי לו, ״אני הולכת שנייה לקנות בועות לג׳קוזי..״

״למה צריך בועות?״ הוא שאל בלחש

״ליטל מתעקשת..״

"צלוליטיס?" הוא שאל.

"כן" לחשתי לו והתקדמתי אל מחוץ לחנות.

״ביי, תחזרי מהר.״ הוא אמר וסגר את רוכסן השמלה שנגה מדדה.

״את הולכת??״ שאלה לפתע נגה.

״כן.. רק לשנייה.. לקנות משהו.״

אסור שהיא תגלה על ההפתעה!

״לקנות מה?״ היא שאלה.

״משהו.. אממ, נגד צלוליטיס..״

״יופי, זה יעזור לך.״ 

״זה לליטל!״ עניתי פגועה ויצאתי מהחנות לכיוון הampm הקרוב.

ג׳קוזי.

ישראל מתייבשת? 

זובי.

ישראל לא מתייבשת ולא נעליים.

הייתי בכינרת ויש שם מקום ללויתן.

הכל קונספירציה של דוכני המזון בקולנוע. כן-כן, זה הם.

אמנם זה נשמע קצת מופרח, אבל אין מצב שהם יצליחו למצוא תירוץ אחר למכור מים ב13 שקל.

באותו ערב אביבי, הובלתי את נגה לביתה של ליטל, מכסה את עיניה עם בד סגול שמצאתי בחנות הכלות.

״הגענו??״ שאלה נגה בפעם המאה.

״לא!! תמתיני!״ אמרתי וגררתי אותה במעלה מדרגות הבניין של ליטל.

״נו!! הגענו כבר?!״

״כןן קרצייה הגענו!״ פתחתי את דלת הדירה של ליטל- ״הפתעההה!״ צעקו הבנות ביחד.

על השולחן הייתה מונחת הפשטידה שדנית הביאה, העוגה הייתה במקרר, בלונים היו מפוזרים בכל עבר והבנות כבר היו לבושות בבגדי ים לג׳קוזי.

״רגע״ עצרה נגה, ״אין לי בגד ים!״

״קחי ממני״ אמרה ליטל, ״ניקי, הבאת בועות?״ היא הסתכלה עלי בציפייה.

״כן! כן הנה הבועות שלך!״

״יאללה כנסו לג׳קוזי!״ אמרה ליטל ולחצה על הכפתור שמפעיל את הזרמים.

מיד שלפתי את בקבוק ה׳קצף ג׳קוזי׳ שקניתי ושפכתי קצת למים.

ליטל הסתכלה על שומני הצד שלה ואמרה ״עוד״ בטון נמוך ובהמתי.

שמתי עוד קצת.

״עוווד!״ היא נהמה.

״חכי!״ עניתי, ״עוד מעט יהיו בועות, זה לוקח זמן״

״אמרתי שימי עוד!״ ליטל לקחה את בקבוק הבועות ושמה עוד הרבה במים.

תפסתי בידה בביטול, ״כמה את שמה?!״

״עוד!!!״ היא צעקה.

איפה אני מוצאת את החברות האילו?

כל אחת משכה את בקבוק הסבון עד שלבסוף הוא התחלק מידינו, עף אל תוך הבית ונפל באמצע הסלון. הסבון החל להישפך ויצר שלולית סבון חלקלקה במרכז הסלון.

הרמנו את הבקבוק בזמן שהבנות כבר נכנסו אל תוהו ובוהו הבועות שהתחולל בג׳קוזי.

״טוב. עזבי." היא אמרה, "ננקה אחר כך. בואי נכנס״ היא התחילה להתקדם אל עבר הג׳קוזי ואז נזכרה ״אה! ניקי, עשי לי טובה באמא שלך, תוציאי את העוגה ותחביאי אותה איפשהו..״

״למה להוציא?״ שאלתי,

״את רוצה שזה יקפא??״ היא אמרה, ״יותר מידי זמן במקרר והציפוי ייהרס!״

״טוב! בסדר.. בסדר.. חכי״

אווף איזה מעיק זה להיות אחראית!

ליטל נכנסה לג׳קוזי ואני הוצאתי את העוגה מהמקרר.

׳איפה להחביא את זה..הממ..׳

שמתי את העוגה בין שני הכיסאות שבסלון ועליהם הנחתי שמיכת פליז שמסתירה את העוגה. מיד אחר כך פיזזתי לי בקלילות ונכנסתי לג׳קוזי.

בזמן פיזוזיי, הבחנתי בשלולית הסבון שבמרכז הסלון, הייתה לי הרגשה רעה לגביה. אבל מה אני, פרנואידית? הכל בסדר.. הכל פאנן, ננקה אחר כך.

המצב רוח היה בשמיים, נגה נהנתה,

ובשנייה שהיא סובבה את הראש, שאלתי את ירדן בלחש ״הזמנת חשפן?״ 

היא חייכה והרימה גבות, "גם חתיך וגם גר קרוב"

הכל התנהל כמו שצריך!

שמלות כלה.

טוב, זאת באמת אחת האניגמות שאני בחיים לא אבין.

את משלמת בערך 9,000 או 10,000 שקלים על שמלה מחורבנת, שתלבשי רק פעם אחת בחיים האומללים שלך, וכל זה בשביל גבר ממוצע מינוס שגם ככה כבר מתחתן איתך. 

את מי את מנסה להרשים?

בשביל מה את מתאמצת? כבר ניצחת!

אני חושבת ששמלת כלה צריך ללבוש לדייט הראשון.

אתם קולטים בכלל כמה הקונספט הזה יכול לעבוד?! את תהיי הכי יפה כשהוא פוגש אותך לראשונה!

את תתני את השואו הכי טוב שלך כבר בהתחלה וככה בטוח תזכי בליבו!

במחשבה שנייה, אם תבואי לדייט ראשון בשמלת כלה, כדאי מאד שתשכחי מדייט שני.

ואז הוא הגיע. החשפן.

פעמון הדלת צלצל וכולנו ידענו מי בדלת.

חוץ מנגה כמובן. 

יצאנו מהג׳קוזי וליטל הלכה לכיוון הדלת.

״רגע!״ היא נעצרה במקומה, ״נגה, הכבוד הוא שלך! פתחי את הדלת!״

ליטל זזה הצידה ונגה פתחה את הדלת.

אני עוד הייתי במרפסת והתנגבתי כשלפתע קפץ עלי כלב חמוד.

״מתוקי! אתה הכלב של ליטל?! מי חמודד!״

'ואף ואף!' הוא נבח בחמודיות בזמן שליטפתי אותו.

״אתה רוצה עוגיה? כן? אתה רוצה? קח!״

וזרקתי לו עוגיה לאוויר.

״שאלום!״ אמרה נגה בזמן שהחשפן נכנס.

הרמתי את המבט מהרגליים אל הגוף הסקסי, אבל לפתע שמעתי צליל מאחוריי שהדאיג אותי נורא.

״ואחחחפף״ משהו כזה בערך.

הסתובבתי וראיתי את הכלב של ליטל על הרצפה. חנוק מהעוגיה שנתתי לו.

פאאאאאקקקק

הרגתי לה את הכלב!

מה עושים??

״חמודי!!״ צעקתי אליו בפאניקה.

״ניקי!״ צעקה ליטל מהסלון, ״את באה? מתחילים!״

״תתחילו! אני כבר באה!!״ אמרתי בזמן שהתחלתי לטפוח קלות על הכלב.

ליטל הזאת גדולת מימדים, צלוליטיס זה חתיכת כח! מה שהיא תעשה לי כשהיא תשמע שהרגתי לה את הכלב...

״מתוקי! קום! קום בבקשה!״

״אווו!!" צעקה דנית לחשפן, "תוריד את זה - מיאו!״

״ניקי! הכל בסדר?!״ ליטל שאלה והלחיצה אותי עוד יותר.

״כן כן!! אני מתנגבת ובאה!״

תפסתי בכלב והתחלתי לנענע אותו בפרעות ״קום חמודי! קום לתחייה!״

״איזה תחת מוצק!״ צעקה נגה

״איזה צ׳וחצ׳וחון! ניקי!! בואי את מפסידה!״

לקחתי את הכלב בשתי ידי ועשיתי לו היימליך. שתי דקות של היימליך וכלום! הכלב מת!

ליטל פשוט תעשה ממני פיתה תשים בפנים חומוס צ׳יפס סלט ותאכל אותי בביס אחד.

התחלתי להתקדם במבט מושפל אל עבר הסלון, מוזיקת יום כיפור התנגנה לי בראש, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה ׳איך ליטל תגיב כשאני אספר לה שרצחתי את הכלב האהוב שלה׳.

״ליטל..״ אמרתי בלחש

״ניקי! תראי איזה חתיכול!״ היא אמרה והצביעה על החשפן שבדיוק היה עם הגב אלינו וחשף גב שרירי ותחת מוצק.

״ליטל אני חייבת להגיד לך משהו״

״דברי כפרעליך,״ היא אמרה בלי להתייחס אלי ומיד הוסיפה ״ווהוו! איזה יפיוף!״

כאן כבר לא יכולתי יותר, הייתי חייבת לספר לה את האמת.

לקחתי אויר וצעקתי ״ליטל הרגתי את הכלב שלך!״

החדר השתתק.

״ניקי?״ אמר החשפן והסתובב,

״אדם?!״ אמרתי בתדהמה.

כל הבנות לקחו נשימה צורמת.

"זה אדם?" שאלה נגה בפליאה.

״זה לא מה שאת..״ הוא אמר אבל נעצר, ואני לקחתי חצי צעד אחורה.

אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו למה הוא נעצר.. אז ככה - זוכרים את שלולית הסבון החשודה?

עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם שמעדתי בגלל הסבון.

טוב. אז זה נכון.. אבל הלוואי שזה היה נגמר בזה.

נתחיל בזה שמעדתי, החלקתי אחורה וברגע של איבוד שיווי המשקל תפסתי בבגד היחיד שנשאר על אדם עד אותו רגע – התחתונים שלו.

אני לא יודעת למה חשבתי שדווקא זה, התחתונים שלו, הם אילו שיצילו אותי מנפילה.

הם לא.

הם פאקינג נקרעו. מה שמשאיר אותי – עדיין באוויר, מועדת אחורה, ונופלת בצורה מושלמת בין הכיסאות, ישר על העוגה.

כל התחת שלי שוקולד.

כל התחת של אדם חשוף.

הרגתי את הכלב של ליטל.

ואני בתוך עוגה.

״אממ ניקי?״ אמרה ליטל בהיסוס, ״אם זה מעודד אותך.. אין לי כלב בכלל..״

אז התחת של אדם חשוף

עשיתי החייאה לסתם כלב מהרחוב

בטוח יש לי כלבת

ואני בתוך-פאקינג-עוגההה!!

כשאת מארגנת מסיבת רווקות לחברה, תארגני אותה בעצמך. ככה תמנעי מליפול על עוגה בין הכיסאות.