ללכת לאיבוד

שאת מרגישה קטנה ונאיבית ולא מבינה היכו ההערכה העצמית שלך

ולמה את נלחמת בעצמך ומפילה לבור חסר תכלית,אז רצית לטעום טיפה משהו אחר

 התרגלת כלכך לגבולות עד שפשוט יצא בך הקול השובר מוסכמות להשאיר הכל מאחור

וכעת יוצא בי הקול שאומר שאני פשוט צריכה להודות.אני שווה הרבה יותר

יש לי ערכים וגבולות יש בי יותר מכמה חורים וזה לא מסתכם שם

קשה לי לחוות את עצמי ממקום כזה נמוך

כי שנים אני כבר לא כזאת,עבדתי קשה בשביל להיות מה שאני

היום וזה מדהים איך נעתי בין הםחד ממגע,שמירת נגיעה מוחלטת

ללא רצון מעבר עברתי למגע פשוט וכיום אני כבר לא נזכרת בטראומה

כל פעם שמגע עוטף וכעת אני יכולה לדבר בפתיחות על הנושא

אמש יצא לי לרחרח מעט במיילים מתקופות שונות ויצא להתקל בתקופה

לא פשוטה ואולי אף הכי כואבת אבל מה?היה שם מישו שעזר והדריך

וסבל וקיבל בחיים מישהו לא חווה אותי ככה ולמרות כל

שלחתי לו איזו הערכה קטנה והתחלנו לדבר לעיתים הוא מזכיר לי

מה אני שווה וכמה נכון התקדמתי.שלח הודעה ומשם מצאתי שוב

את המקום המוגן היחיד שהיה לי אי פעם